והלוואי ומישהו ידע לאהוב
לילה אוויר לילה קר, מזכיר חורף עטוף בסוודר ואדי קור שאפשר לצחוק בהם, תראו בדיוק עישנתי
ולשאוף ולנשום ולנשוף

עיניים עייפות כל כך עייפות ומגע תיאורטי כי אדם לא נמצא
אדם לא יכול
מציירים בלטיפה לבנה על איזו אבן שחוקה כדי לבקוע בה סדקים לייצר בה מים חיים לטהר אותה ואותך להעלות מתוך הבור הזה שהדרדרת אליו
אסור ליפול לרגשות ככ לא יציב, סולם גבוה שמטפס שלב ופחד גבהים כמה קשה לרדת
ואם שלב אחד מתערער הכל עלול להתרסק והנפילה כואבת ומשתפשפת עמוק. האם שווה בכלל לטפס מההתחלה
שמיים של אש ותמרות עשן ורוח כזו רוח שמעיפה ולוקחת את הקול בדרכה
את הקול, את הכל
אולי היא תפנה מבט לחיוכים ומבטים אלמים שצריכים להיאמר
מעליות נפתחות ונסגרות בקצב עולות ויורדות ועולות אז נבקר בכל קומה
ונצחק
ונשתוק ואולי
אולי זה לא יהיה מביך

עקב זה שקיבלתי סוף וסך את פורום חלומתיי. פרוזה וכתיבה שטותית לעתיד👏🏻👏🏻👏🏻👏🏻
מוזמנים גם
פורום סניף קטמון
נעמתם לי מאוד. סלאמת