אני מורה חדשה בסטאז..יסודי.
25 ש"ש. ואני מ ו ת ש ת.
יומיים מעט קצרים יותר, ועוד יומיים שעומדת על הרגליים 8 שעות.
אין לי שהיה ופרטני (עולם ישן)- אז רק עומדת מול הכיתה בכל השעות..
אני מורה לאמנות ולא מספיקה להגיע להפסקה. מארגנת ומנקה את הכיתות, מחזירה ומביאה חומרים מ/לחדר אמנות,
כבר היו ימים שאכלתי לראשונה ב15:30 בדרך הביתה, או תוך כדי טאטוא, או רק חצי סנדוויץ כי זה מה שהספקתי...
שלא לדבר על להתפנות (אז אני גם לא שותה, כי אני יודעת שלא אספיק אחכ.... וחוזרת עם כאבי ראש ועייפות נוראה)
אני חוזרת הביתה על כל ענייניו בלי כוחות.
וב"ה יש בבית מי שמצפה ליחס... וזה לא היחס שהייתי רוצה לתת להם. אני רק חוזרת מפורקת. מהספה משתדלת לתת מה שאני יכולה מבחינה נפשית... אבל זה לא מספיק. אי אפשר ככה.
בבקשה תגידו לי שזה עובר
ואם לא, אשמח לטיפים איך להתנהל אחרת. חייב להיות אחרת..
תודה
25 ש"ש. ואני מ ו ת ש ת.
יומיים מעט קצרים יותר, ועוד יומיים שעומדת על הרגליים 8 שעות.
אין לי שהיה ופרטני (עולם ישן)- אז רק עומדת מול הכיתה בכל השעות..
אני מורה לאמנות ולא מספיקה להגיע להפסקה. מארגנת ומנקה את הכיתות, מחזירה ומביאה חומרים מ/לחדר אמנות,
כבר היו ימים שאכלתי לראשונה ב15:30 בדרך הביתה, או תוך כדי טאטוא, או רק חצי סנדוויץ כי זה מה שהספקתי...
שלא לדבר על להתפנות (אז אני גם לא שותה, כי אני יודעת שלא אספיק אחכ.... וחוזרת עם כאבי ראש ועייפות נוראה)
אני חוזרת הביתה על כל ענייניו בלי כוחות.
וב"ה יש בבית מי שמצפה ליחס... וזה לא היחס שהייתי רוצה לתת להם. אני רק חוזרת מפורקת. מהספה משתדלת לתת מה שאני יכולה מבחינה נפשית... אבל זה לא מספיק. אי אפשר ככה.
בבקשה תגידו לי שזה עובר
ואם לא, אשמח לטיפים איך להתנהל אחרת. חייב להיות אחרת..
תודה