ארוחת ערב משביעה לילדונת בת שנה ותשעיעל מהדרום
לק"י

הגברת הקטנה יונקת בסביבות ארבע-חמש אחה"צ, לפני השינה (8+-), ובמהלך הלילה (החלק האהוב עלי ממש).

אוכלת הכל בגדול.
אבל ארוחת ערב היא לא אוכלת כל כך טוב (חביתה אוכלת ממש יפה, אבל זה כנראה לא משביע).

אני מחפשת טיפים איך לגרום לה לשבת לאכול נורמלי. לפעמים היא אוכלת יחד עם הגדול (4.5) ליד השולחן הקטן.
גם הבת שלי לא הייתה אוכלת טובחדשה ישנה
א. ערב כשעוד ינקה.. הרגשתי שהיא עייפה והיא 'בונה ' על הקפה שלה😜

אולי תביאי לה בשרי? אחרי הכל הקפה שלה פרווה קציצות עם קוסקוס, אורז ילדים משום מה מאוד אוהבים , להוסיף לה לביצה אבוקדו מעוך. לחם עם אבוקדו גם טעים ומשביע ..
אם יש אוכל מבושל- אני מציעה להיעל מהדרום
לק"י

לא תמיד היא רוצה.
היא מאוד דעתנית....
מתי את נותנת לה א.ערב?ושוב אתכם
לי נשמע שהיא פשוט לא רעבה בגלל ההנקות שלפני ואחרי.
בכ"מ, אני בד"כ נותנת:
מאפינס קוטג' וזיתים/ שלוליות גבינה/ דייסת קאווקר/ לחם
חביתה/ לחם מטוגן/ טונה
ירקות
מעדן/ יוגורט/ גבינה
טוב מה זה השלוליות גבינה האלו?מיואשת******

באמת אולי אני אתחיל להכין פנקייקים לארוחת ערב?

הגדול שלי ממש אוהב פנקייקים....יעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אפשר גם לדחוף טחינה בתוכם.
לעשות לא מתוקים, ולאכול עם ירקות (אצלי הוא אוהב עם ממרח חלוה).
טוב את לא תשמחי לשמוע את הצעתי, אני איתך באותה סירה...מיואשת******

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

אני לפעמים מטגנת את החביתה עם לחם מעל.מוריה
או חתיכות לחם.
תפסיקי להניק בשעה ארבע- חמש....פעם שנייה2

למה שתהיה רעבה?

באמת שואלת..

 

ובלי לבאס שנה ותשע זה לא תינוק..היא פעוטה היא צריכה להיות מוזנת מאוכל ולא מחלב.

אפשר הנקת פינוק לפני השינה..

מבטיחה לך שאם היא תוכל טוב גם לא תקומי בלילה.

עונה לכולן:יעל מהדרום
לק"י

אני מניקה ב-4-5 כי לרוב אלו השעות שאנחנו נפגשות.
ארוחת ערב ב-6-7.

לחם היא לא כל כך אוהבת. לחמניות וכדומה- כן.
דיסה מגעילה אותי, ולא נראה לי שהיא תאהב.
האמת שהיא מאוד אוהבת תפו"א לאחרונה, וממש מבקשת לאכול אותם- אז אולי זה יכטל להיות טוב.
שאר הרעיונות- נחשוב עליהם.

במסגרות היא אוכלת טוב, וההזנה שלה היא ממש לא רק חלב. בחופשות היא כן יותר יונקת מאוכלת אוכל, אבל לצערי רוב הזמן אנחנו לא בחופש.

עכשיו אני חושבת שאולי להציע לה לאכול כשאנחנו נפגשות, ואח"כ להניק אותה. זה יצריך ממני התמדה רבה, כי כנאמר למעלה היא מאוד דעתנית.

ולגבי זה שהיא תפסיק לקום בלילה- אני לא בטוחה. את הגדול שלי גמלתי מהנקות לילה בגיל שנתיים, ולמרות שהוא קם פחות- הוא עדיין קם.
אבל לא נראה לי שהוא אכל טוב בערבים (אולי אני צריכה להזמין כמה חברים לארוחה משותפת).


ותודה לכולכן!!
תמשיכי להניק עד הצבא! מיואשת******

תניקי כמה שבא לך. לא אוהבת את ההודעות האלו שגורמות לנו לחשוב אולי הנקה לא טובה... 

בסדר, אז היא אוכלת פחות בארוחת ערב כי ינקה. מציאות. זכותך להחליט לעשות עם זה מה שבא לך

אני באותה סירה ולא מתכננת להפסיק.

את יכולה לנסות גם פסטה. זה גם משביע

תודה.מוריה
אני גם לא אוהבת את זה.

וגם אני באותה סירה.
מיואשת******

אני יודעת שהדד ליין שאני חייבת להתחיל טיפולים מתקרב

ושום דבר בעולם לא יגרום לי לוותר על אף הנקה. גם אם היא תתעורר 6 פעמים בלילה

אוףףףףףףףףףף

כל כך קשה לי

רוצה עוד ילד

רוצה להניק

וזה לא ילך ביחד בגלל הטיפולים. קשההההההההההההה

(לפני שיבואו העצות- בינתיים אנחנו נותנים לקב"ה לשלוח לנו נס בלי טיפולים, אבל לא נחכה הרבה, הגיל...)

לא פשוט.מוריה
אני בוחרת את המלחמות שלי.
יותר פשוט לי להניק מאשר לריב עם הבחור שיאכל מוצקים.

הכל טוב.
הילדון בלע"ר.
זה באמת נראה יותר צורך שלכן מאשר של הילדיםפעם שנייה2

ושזה לא ישמע שאני נגד הנקה..חלילה.

הנקתי באופן מלא עד גיל חצי שנה.

מגיל חצי שנה היה על הנקת בוקר ולפני שינה (שאר היום אוכל - בכלל לא קם בלילה בכלל).

ובשנה הפסקתי לא עברתי לתחליפים הוא פשוט אכל אוכל.

 

את חושבת שזה טוב לילד לקום 6 פעמיים בלילה? ברור שהקצנת אבל תחשבי קצת..

היא ילדה בת שנה ותשעה חודשים.

 

למה לבסס תזונה על חלב אם ולא אוכל בגיל הזה ? באמת שואלת אני לא מבינה..

זה לטובתם בעינייך?

 

וגם רשמתי..את רוצה להניק לפני השינה? הכל בסדר..אבל תדאגי שהיא מקבלת את המזון שהיא זקוקה לו בשאר היום.

הנקה זה לא אוכל לילדה בגיל הזה..

אצלי היא לא חיה על הנקה (רק בחופשות)יעל מהדרום
לק"י

הנקה זה בריא.
פיזית ונפשית....

לפחות את זה אני יכולה לתת לילדים שלי בצורה מיטבית, ב"ה.

ותודה @מיואשת****** בהחלט כרגע אין דד ליין. שתהנה ותתפנק..
רק שתקום פחות בלילות

ובהצלחה רבה גם לך! שהטוב הבא יגיע בזמן הטוב ביותר בעז"ה🤗
(את חייבת להחליף ניק!! הוא לא הולם אותך...את כזו לא מיואשת ולא מייאשת).
ולגבי זה שזה צורך שלייעל מהדרום
לק"י

זה צורך של שתינו.
מוזמנת לבוא לשמוע את הדרישה הברורה שלה "בא לי לינוק!"
גם צורך נפשי הוא צורך (וזה גם בריא פיזית......)
מנצלש"ת מתי הם מדברים???מיואשת******

הרבה כוחות יקרה!

הלוואי שהיתי יכולה לעזור לך

אין פה שום משפחה חדשה בשכונה חושף שיניים

שלי התחילה לדבר די מוקדם...נראה לי סביב גיל שנה וחצייעל מהדרום
לק"י

היא כבר אמרה די הרבה מילים.
ועכשיו היא מדברת ממש.

אני חושבת שבגיל שנה וחצי אמורים להגיד 10 מילים.
אה, אוקי, אז יש זמן..מיואשת******


גם אצלי הוא אמר בגיל הזה רק 2-3 מיליםושוב אתכם
(ובשאר הזמן סתם פיטפט)
ובחודשיים האחרונים פתאום נהיו לו מלא מילים חדשות.
אז נשמע הגיוני..
קודם כל הגבת אלי והילדה שלי בת שנהמיואשת******

התזונה שלה משולבת הנקה ואוכל.

כשילד יונק 3 פעמים ביום אי אפשר לומר שהתזונה שלו מבוססת על הנקה ולא אוכל.

והיא מקבלת את כל אבות המזון במשך היום

הנקה זה בהחלט גם אוכל. גם בגיל הזה.

 

וזה הרבה יותר מאוכל.

לא אכנס לזה כי זו בחירה שלי ואני לא צריכה אישור של אף אחד

 

בכל מקרה לומר לאימהות שהן לא מזינות כמו שצריך את הילדים שלהם לא מקובל עלי

אני לא הייתי אומרת לך- למה לא המשכת להניק יותר אחרי גיל חצי שנה, שתי הנקות זה לא מספיק לילד בגיל הזה

ואת אל תגידי לי - תזונה שלה אמורה להיות בלי הנקה.

אלו אמירות שלא קבילות בעיני. 

 

מעניין עד איזה גיל הנקה מספקת לגוף את הצורך שלויעל מהדרום
עד גיל שנה תינוק יכול להיות ניזון מהנקה בלבדבהריון שוב
כמובן אם עולה כמו שצריך במשקל.
אין הכרח לתת מוצקים עד גיל שנה..
ולדעתי כל עוד מתאים לך להניק תמשיכי ואם חשוב לך ארוחת ערב אז אפשר לשחק עם הזמנים של ההנקה
תודה רבה!!!!יעל מהדרום
לק"י

כרגע בעיקר חשוב לי שתישן רצוף יותר, אפילו שתקום פעם אחת בלילה...
אבל ברור לי שלא בטוח שלהפסיק להניק בלילה יעזור לגמרי.

כמובן שזה גם מבעס לא להנות מלראות את הילד שלך אוכל ארוחה טובה, ורק לקבל דיווח שהיא אוכלת יפה
התכוונתי לזו שהילדה שלה בת שנה ותשעה חודשים.פעם שנייה2

ושתיכן פתחתן שרשורים מסוג "הילד שלי לא אוכל טוב מה לעשות.."

 

אני פשוט מצביעה לך על קשר בין קיבה שמלאה בחלב לזה שהילדות שלכן לא רעבות אחרי זה...

 

כפי שאמרתי אני בעד הנקה , זה מהמם זה כיף זה מחבר אהבתי להניק ולשאוב ..

 

אבל יש גיל לדעתי שמספיק..הם צריכים להתקיים מאוכל ולא מחלב אצלי זה גג שנה .

אצלך זה מה שתחליטי..

והילדה שלה כבר בת שנתיים עוד מעט..

 

אז בכל זאת צריך להסתכל על זה ולא לעצום עיניים "תניקי עד הצבא.." 

 

זה לא לעצום עיניים.מוריה
זה להבין שלהילחם על אוכל זה טעות קריטית לחיים.
אמרתי להלחם?פעם שנייה2

הצעתי לה להפסיק הנקה אחת של 16 אנחנו נותנים במקום פרי שקמים משינה ..

ואז בשש וחצי להציע ארוחת ערב .

היא לא אמרה שיש מלחמות זה יותר נראה בכיוון של חוסר תאבון.

 

זה הכל.

 

הלוואי ויכולתי להקדים את ההנקהיעל מהדרום
לק"י

אני צריכה באמת לחשוב איך לסדר את זה.
כי בסך הכל הגיוני שהיא צריכה את זה אחרי כל השעות שלא נפגשנו.

תודה!
הילדה שלי באמת לא אוכלת טובמיואשת******
אבל היא לא אוכלת טוב בצהרים אחרי שמונה שעות שהיא לא ינקה ואכלה רק פירות
והיא לא אוכלת טוב אוכל מוצק אלא רק טחון כך שזה לא קשור בהכרח
אני מסכימה איתך שפה זה כן קשור אבל זה לא אומר שזה לא טוב או שבגלל זה היא מתעוררת. זה פשוט אומר שהיא אוכלת יותר חלב פחות מוצקים. את הצגת את זה בתור משהו לא טוב ועם שה אני לא מסכימה, זה הכל
טוב אני חייבת להגיבאני זה א
הבחור בן 11 חודש ועד לפני שבועיים ניזון מהנקה ו3 ארוחות טובות של מוצקים ועדיין קם בלילה אין סוףףף ברמה שאני כבר הייתי מוצשת.
הפסקנו בגלל זה הנקות לילה ועברנו לתת בלילה סימילאק והבחור ממשיך לקום בלילה המון וזה ממש לא מרעב.
אז כואב לי לשמוע שתינוקות קמים בגלל שיונקים ועם תמל ישנים יותר הנה הבחור שלי שובר את כל התאוריות..
זהו אני עדין מניקה ושמחה שלא הקשבתי לכל אותן נשמות טובות שאמרו לי להפסיק גם ביום ושאני מוצץ שלו וכו.. כן אני מוצץ ומרגוע וזה לא סותר את זה שהחלב שלי טוב עבורו הכי בעולם. הוא לא יודע להרגע לבד ואני אמא שלו אז זה התפקיד שלי לתת לו את החום והאהבה האלו.. ואני ממש על סף לחזור להניק בלילה הלב שלי נשבר איך הוא ממשיך לקום ככה ואין לי איך לנחם ולהרגיע..
סליחה אם נשמעת קצת תקיפה נגעת ממש בנקודה רגישה.

ולך הפותחת אולי תנסי להפוך קודם אוכל ואז הנקה אפילו אם היא כבר בגיל כזה עם דעות ושמבינה תני לה את ההנקה כסוג של פרס על זה שאכלה יפה.. בהצלחה
ממש....את הגדול שלי הפסקתי להניק בלילות בגיל שנתייםיעל מהדרום
לק"י

זה לא מנע ממנו להמשיך להתעורר, ולהצטרך אותי כדי להירדם.
אבל אל דאגה! הוא כבר בן 4.5 ולרוב ישן רצוף בלילות.

ולגבי הנקה אחרי אוכל- זה ידרוש ממני עקביות...כי היא דורשת ודורשת, ואני לפעמים מתווכחת איתה (מי אמר גיל ההתבגרות ולא קיבל?🤣).
אבל ננסה
בקשר להנקה-ושוב אתכם
לי דיאטנית של שניידר הציעה בזמנו כשהייתי במצב דומה לשלך, לתת לו לינוק, אבל להגביל בזמן.
ככה שאת גם מספקת לשניכם את הצורך והקרבה כשנפגשים, ומצד שני היא לא מתמלאת.
תודה רבה על העיצה! נשמע רעיון טוב, שיספק את כל הצרכיםיעל מהדרום
בהצלחה ❤ושוב אתכם
ועוד דבר-יעל מהדרום
לק"י

אנחנו צריכים ללמוד לנהל ארוחות מסודרות, שכל מי שבבית יושב יחד לאכול ארוחת ערב. אולי זה גם יעזור לנו...
ממליצה על זה ממש ממש ממשבימבה אדומה
זמן איכות משפחתי
הילדים לומדים שעכשיו כולם אוכלים ואמא/אבא לא משרתים (לשמחתנו בשבת זה ככה למה לא ביום חול?)
מבשלים אוכל משפחתי ולא אוכל של ילדים. והילדים נחשפים לעוד מאכלים ולא רק פסטה לבנה (בכוונה מקצינה)
כולל ירקות כמו קולורבי צנונית פטרוזיליה בצל. ויוצאים ממשולש הזהב של עגבניה-מלפפון-גמבה (במקרה הטוב)
מלמד שעכשיו אוכלים ועכשיו ביחד ולא עושים הפסקות להסחות אחרות. הילד מרגיש שנטש אתכם ולא רק את השולחן.
מסכימה ..אצלי לא אוכלים לבד. כולם ביחד.פעם שנייה2


זה ממש גורם להם לאכולושוב אתכם
הם רוצים לעשות מה שכולם עושים.
במעון זה כנראה עובד מעולה🤣יעל מהדרום
לק"י

בבית- חצי כח
על הרבה ילדים זה עובד גם בביתושוב אתכם
קוראים לזה אכילה חברתית.
גם במרפאת ftt בשניידר (שהזכרתי לעיל) ממליצים על זה בין היתר..
טוב, ננסה להתמידיעל מהדרום
לק"י

הרבה פעמים אוכלים ביחד, אבל לא תמיד
אנחנו עם ילד אחד בינתייםושוב אתכם
אבל ממש ממש רואים שכשאנחנו לוקחים משהו לאכול, *ולא מסתכלים עליו בכוונה שיקח גם*, הוא פתאום רוצה. גם אם לפני שניה לא רצה את זה
אהה..כן.יעל מהדרום
לק"י

היא גם.
אבל לפעמים זה נשאר בכמה ביסים בודדים.
והיא יודעת לאכול טוב...עובדה שבמעון היא אוכלת טוב. זאת לא ילדה שצריך להרגיל אותה לאוכל.
אבוקדו עם ביצה קשההריונית ותיקה
פשטידות רכות , סלט קצוץ וטוסט
תוסיפי קמח מזין לחביתה...היא תאכל בכיף וגם תהיה לה פחמימהאמא יקרה לי*


אפשר גם תפוחי אדמה!נועה נועה
אני השבוע הכנתי לגדולה נקניק תפור בחבילה בתור פינוק (היא מאוד אוהבת נקניק) והוספתי תפוחי אדמה כדי שתהיה פחמימה. היא לא אהבה את הנרתיק המטוגן, אבל הקטן הבררן שלי שלא נוגע בתפוחי אדמה אף פעם זלל את זה ממש, אז מבחינתי היה שווה
כדי לא להסתבך ריככתי אותם הקוביות במיקרו עם תבלינים ורק אז טיגנתי קצת עם הנקניק לפני שהוספתי את הביצה. יצא טעים ממש.
גם לניקי יש מעין מתכון של חביתה עם תפואאמא יקרה לי*

אבל הוספת קמח היא טכנית יותר קלה בעיני...

פשוט מערבבת 2 כפות, לפעמים מוסיפה גם גבינה וגבינה צהובה שמשדרגת או תבלינים כמו זעתר/ אורגנו...

אפשר לדלל גם עם מעט מים.

 

אני הייתי מוסיפה קמחים טובים- קמח עדשים, קמח כוסמין, שיבולת שועל טחונה

היא אוהבת תפו"א גם מבושלים, גם מטוגניםיעל מהדרום
לק"י

הכנתי השבוע מרק ונתתי לה, היא בקשה שנביא לה תפו"א. הייתי צריכה לדוג ולחפש לה....
למען האמת, שאם ההנקות בערב היו משביעות אותה ללילה-יעל מהדרום
לק"י

לא היה מפריע לי שהיא לא אוכלת ארוחת ערב טובה.
לא נראה לי שזה הגיוניבימבה אדומה
שהנקה תשביע בגיל כזה... מתישהו הגוף מתפתח וצורך יותר ערכים (חלבונים פחמימות ןיטמינים) שאין את הכל לא מבחינת יחס ולא מבחינת מינון בחלב האם. יש המון דברים טובים ברור אבל כהשלמה כחיזוק... לא כאוכל עיקרי.
תעשי לה את החביתה עם חתיכות קטנטנות של לחם בפניםאם ל2

אפשר לעבוד עליהם עם זה... אולי רק את הרך..

אפשר פירה עם קציצות, להיטאם ל2


רק שלי אוכלת חתיכת קציצה חצי שעה?מיואשת******

וזה לא אחרי הנקה. היא רעבה בפירוש

היא פשוט אוכלת את זה שעווווווות. 

תודה לשתיכן!יעל מהדרום
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !