בזה מסתכם הכל: זו השאלה היחידה. כדי לא לחוש את משא הזמן הנורא הרוצץ את כתפיכם ומכריע אתכם עד עפר, צריך שתשתכרו בלי הרף. אבל ממה? מיין, משירה, ממוסר. כרצונכם. אבל השתכרו.
ואם ביום מן הימים, על מעלות של ארמון, על עשב ירוק של שוחה, בבדידות חדרכם הקודרת, תתעוררו ושכרונכם מתמעט כבר או פג, שאלו את הרוח, את הגל, את הכוכב, את הציפור, את השעון – את כל החומק, את כל הגונח, את כל הסובב, השר המדבר – שאלו אותו מה השעה: והרוח, הגל, הכוכב, הציפור, השעון ישיבו לכם: 'זו השעה להשתכר'! השתכרו בלי הפסק! מיין, משירים או ממוסר, כטוב בעיניכם".
(בודלר, בתרגום דורי מנור)
אני לא אוהב את מה שהוא כתב.
ומנסה לנסח לעצמי למה בדיוק אני לא מסכים.
ואם ביום מן הימים, על מעלות של ארמון, על עשב ירוק של שוחה, בבדידות חדרכם הקודרת, תתעוררו ושכרונכם מתמעט כבר או פג, שאלו את הרוח, את הגל, את הכוכב, את הציפור, את השעון – את כל החומק, את כל הגונח, את כל הסובב, השר המדבר – שאלו אותו מה השעה: והרוח, הגל, הכוכב, הציפור, השעון ישיבו לכם: 'זו השעה להשתכר'! השתכרו בלי הפסק! מיין, משירים או ממוסר, כטוב בעיניכם".
(בודלר, בתרגום דורי מנור)
אני לא אוהב את מה שהוא כתב.
ומנסה לנסח לעצמי למה בדיוק אני לא מסכים.
