ואז הוא עושה לי שכשאני אעביר זה יהיה מצחיק,
אמרתי שהאמת שזה נשמע ממש כיף,
הוא: אתה תתקע כזה מושגים לא קשורים למשל וזה מתקשר לגמרא בברכות ותראה את כולם מבולבלים ואחד כזה צוחק בצד,
אני: כן ואז הוא יחשוב שהוא הכי חכם אבל בעצם...
ואז אני כזה, במעין מוזה וואו,
ראש הישיבה היה חושב אחרת,
הוא היה חושב, הממ בטח הוא חשב על משהו שאני לא.
חבר שלי: כן כל כך נכון,

אנחנו: עומדים ופשוט מתמוגגים מראש הישיבה.

אני ממש מבסוט על עצמי, 
סעודה ראשונה של ראש השנה אני אוכל אצל הרב ******* (הרם לשעבר),
ובערב השני אצל ראש הישיבה, 
גררתי איתי לשניהם בחור ממש צדיק ויחד עם זאת ממש ביישן,

יהיה תענוג.
 

אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.

יפה יפה. אבל לא בשבילי.

האמת היא שהוא היה ממלכתי

לפחות זה

חבל

פחד אלוהים להעיר לבני נוער.

שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.

מה עושים עם כל הבוטים הללו?