אתם יודעים שאני הייתי בפורום זמן מה, אני לא שמעתי שמועה ובאתי לזעוק על איך, גוועלד, יש פורום מעורב. השמועה אומרת שמהפורום יצאו כמה זוגות- יפה, כולם קראו את זה, גם אני. אבל אתמול שמעתי את זה- והתחלתי להבין; מהפורום הזה יצאו כמה חברויות. אני כולי מזועזע, לא יכול לחשוב על חברות- זה לא מסתדר(ולא רוצה לשמוע שמות!). יכול באמת להיות שזה לא נכון, אבל משהו אינו מרפה בי, ואולי, אולי זה נכון? נכון ניתן לומר שלאחר מעשה לצורך חתונה וכו', אבל האם זו באמת הדרך לילך בה? בגיל הזה "לצורך חתונה"? כן, אני יודע שאת כל החברויות בתנועה אפשר לספור על יד אחת ולהמשיך לשבח את המצב הטוב(באמת!) אבל אני עכשיו מתמקד בפחות טוב.
אני לא מאלה שזעקו שהמסר אסור, שהפורום אסור. אדרבא, אני מאמין שאני בין אלה שדיברו הכי הרבה במסר, ואיני מצטער על זה(למרות שיש איזה הודעה-שתיים שהייתי מעדיף, למפרע, לא לשלוח)- אבל היו לי את הגבולות שלי- לא לקחתי אף הודעה כאישית- הכל היה בעיני עניני, לא התחלתי לחשוב ולהרהר, פעם אחת הצחיקו אותי(כן כן, אותה הודעה שהייתי מעדיף לא לשלוח)- ועל זה הצטערתי יום למחרת, ומאוד כאב לי, ערב שלם זה לא הרפה ממני. הנושא של חברות לא עלתה על הפרק, לא הייתה הווא אמינה(לא עלתה על דעתי)- ואם היה לי החשש הכי קטן שלא יבינו אותי נכון, כשאירגנתי דברים, ויקחו אישית- סגרתי את הבאסטה ועזבתי את הרעיון, לא כי הרעיון היה שולי, כי הנזק יכל להיות כה גדול.
כבר איזה 3 שבועות שאני לא קורא הודעות בפורום- מסיבות אישיות. לעומת זאת אני כן כתב בלי לקרוא ומשתמש במסר- כי עוד רבתה הדברים שאני צריך לארגן שם. אבל אם זה המחיר, האם זה שווה? דיברתי עם מישהו על הדוג' אישית שלי. אני אומר לא לגלוש סתם, ולעומת זאת אני בפורום- נכון, אני לא גולש סתם, אני לא נכנס לאתר בלי לדעת בבירור שהוא כשר מכל הבחינות, משתמש בקישורים וכו' כדי לא להיכשל- אבל מהצד האם חניך שיודע שאני בפורום יודע את זה? גם אם אני אומר לו, האין זה גורם לו להרגיש שמותר- שאני מדבר ולא מקיים?
אני לא אומר שעכשיו צריכים לסגור ישר את הפורום, לסגור את המסר האישי- אבל הנוכל להקל ראש ברעיון? אני יודע את כל התועלות הבאמת מרובות בפורום, ואני יודע שפורום נפרד בעייתי יותר, ואם יש פורום הוא חייב להיות "מעורב", אבל מה המחיר שפתאום הכשרנו משהו באינטרנט? שפתאום, אבסורד ככל שזה ישמע, יש מדריכים שקוראים הגיגי מדריכות כל יום (ואני לא מדבר על זה שמדריך של"ע מכיר את אחות שלו המדריכה, ועוד מדבר איתה, איך נפלו גיבורים...) ולהפך. וזה יכול להיות בעייתי.
אני יודע שהלכתית אין לתנועה איסור-כי כך פסק רב התנועה שלנו. אבל, לאור התוצאות... האם ראוי? האם זו הדרך שלנו?
מכאן מגיעים לקטע העיקרי- איך דואגים שאותה תמימות שהייתה תישאר? איך גורמים שלא נוצרים בעיות? האם סגירת המסר- ואם כך אז נעשה זאת, עם כל הכאב של העשייה שלא תתבצע? האם בדרך שונה-(גיל מסויים לקריאת הודעות בפורום/מסר) אבל חייבים לגעת בנקודה זאת. אי אפשר לומר- אוך, עוד אחד שמתלונן- צריך לעשות שרשור רציני לבירור הנושא ואז גם אם יבואו המקטרגים אז יוכלו להתעלם- ופעמים שאתה מתעלם. אבל אחרי בירור עמוק-עצמי
אני יודע שלא ציפיתם, אב לבל לנו להתעלם מזה, עלינו לעשות את הבירור העמוק- ולקחת מסקנות אולי גם אם זה אומר לבקש ממשה שכל מיש יכול לכתוב בפורום של אריאל אז יהיו לו הגבלות מסויימות, אולי.
נכון שהחרטאטנעט(אינטרנט) זה דבר טמא וגרוע מהטמבלביזיה אך את האינטרנט אפשר לחסום כי אם היינו אומרים שהאינטרנט הוא דבר בלי טוב כלל אז לא לפורום ולא לאתר חב"ב אין מקום
