טוב,אז ככה,אני צריכה כל מיני הסברים משכנעים למה פאות זה טוב/כדאי/חשוב/עדיף או כל דבר אחר..
לא בשבילי,כמובן,
פאות זה החולשה שלי..(אני נמסהה,אין אין זה פשוט הורס)
אבל,אני ממש צריכה טיעונים למה זה טוב,ואם יש משהו על פאות מקדימה,אז בכלל מעולה..
כי הפאות של אחי הקטנים בסכנה.
אמא שונאת פאות,אני לא מבינה למה,ואבא אומר שלפי הקבלה זה סימן לקטרוג נראהלי,או משהו כזה..
אבלאבל זה כזה חתיך!! שיואו זה פשוט מהמםם
לא מבינה את אמא שלי😣
זה פשוט יפהפהה.. מהמם..
אם יש משהו שהורס אותי,זה פאות..
יפות כאלהה
לפעמים הפאות של אח שלי מתבלגנות ממש,ואמא משתגעתת מזה😔
אם אני לא יילחם בשבילו, הפאות יהיו בסכנת הכחדה חס ושלום..
אני בינתיים מלמדת אותו לעמוד על שלו,
ואומרת לו כל הזמן כמה שזה חתיך..
חמוד אחשלי.. עד לפני שבועיים הוא היה עם פאות מאחורה,ואז אחרי כמה מסעות שכנועים הוא העביר אותם למקדימה!(כלומר, אני העברתי לו..)
אבל הם עוד לא הסתדרו לו נורמלי,אז יש לו פאה אחת מהממת ממש, מסולסלת ככה יפה,והשניה מזה מצוקמקת..
והוא גם ילד רחפן כזה,ולפעמים פתאום אני קולטת אותו עם פאה אחת מקדימה ואחת מאחורה..
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
