שנה טובה
1. בקריאה ביום הראשון למדנו על העקדה, נקודה מעניינת היא שה' לא מבטיח לאברהם שכר על עקדת בנו אלא רק לאחר שהוא קורא להר ה' יראה ומקריב את האיל.
לעניות דעתי העניין הוא בקריאת השם למקום, כי אברהם הופך את האירוע החד פעמי לדבר מתמשך. (אבא הוסיף לחזק העניין שהשם שאברהם קורא הוא עתיד "ה' יראה" ולא "ה' נראה")
הרבה פעמים בחיים יש לנו אירועים משמעותיים שקורים או שאנו עושים, השאלה היא כיצד אנחנו הופכים אותם למשמעותיים להמשך, אם נעשה זאת נלך בדרכו של אברהם שזכה לשכר על כך ויהי רצון שגם אנו נזכה לשכר זה.
2. בנוסח אשכנז החזן מתחיל את תפילת מוסף בתפילת "הנני העני" http://old.piyut.org.il/textual/549.html
בו הוא מבקש מה' שלמרות שהוא לא האדם הכי ראוי שתפילתו תתקבל.
לדעתי יש פה נקודה חדה מאוד, הוא מאריך בכך שהוא לא ראוי, אבל בסוף הוא עולה חזן!
לעתים יש לנו אתגרים, משימות ונסיונות שאיננו הדמות הכי ראויה ויכולה לעמוד בהם (או שחשים שאנחנו לא), אבל הציפיה מאיתנו היא להתמודד ולנסות, אבל כמו שהחזן מבקש רחמים עליו ועל שולחיו כך אנחנו נבקש מה' מול משימות אלה.
ה' מצפה מאיתנו לעשות דברים כפי שאנו יכולים, גם אם זה אומר להתקדם באופן חלקי ולא מושלם כדברי רבי טרפון במסכת אבות:
"(טו) רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, הַיּוֹם קָצֵר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק:
(טז) הוּא הָיָה אוֹמֵר, לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, נוֹתְנִים לָךְ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ שְׂכַר פְּעֻלָּתָךְ. וְדַע, מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא:" (פרק ב משניות טו-טז)
