היא אמרה על כמה שהיא לא מרגישה בנוח בקהילה ושהיא לא מסוגלת להיות בביכ בתפילה ככ שוביניסטית
היא ממש עקצה אותנו
ואז פתאום נבהלתי מעצמי
כי הזדהתי איתה קצת
ותמיד היא הדוגמה לדברים שאני לא רוצה להיות ולעשות
ופתאום
פתאום הבנתי אותה
וחשבתי כמוה
הבעיה היא שבתפילה בישיבה אחכ ממש הרגשתי שאני לא חלק מהציבור
וזה ממש בלט לי פתאום
ואני לא יודעת לאן לנקז את כל התחושות האלו

יש
