כואב לי הראש
(למה חזרתי הביתה היום. הייתי נשארת ומסיימת את התרגיל, אולי עושה סיבוש. אני רוצה היום בבוקר, אבל בשביל זה צריך לסיים אותו.)

ראיתי אתמול בערב את הרב
זא, מאחורה
ורצתי אחריו קצת בשקט, לקוות לראות פניו (הייתי אמורה לחשוב על זה מראש ולרוץ מהצד השני, אבל מילא)
ואת ראש ישיבת הר הבית, מה שתמיד מזכיר איכשהו
בקרים של קימה בחמש, לא צריך להספיק להתפלל לפני היציאה, נתפלל כבר שם
ונחת
עוד חמישה ימים נהי'ה עם הרב רוב היום. ובהר. ותהי'ה קצת מנוחת הנפש. עד מתי אפשר להיות מנותקים ממקור החיות והקדושה
(מחוברים, כן, אבל בקצת)

לא מעט הוא כי הרבה


בוא עלה