לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי. בְּךָ חֶשְׁקִי וְאַהֲבָתִי.
לְךָ לִבִּי וְכִלְיותַי. לְךָ רוּחִי וְנִשְׁמָתִי.
לְךָ יָדַי לְךָ רַגְלַי. וּמִמָּךְ הִיא תְכוּנָתִי.
לְךָ עַצְמִי לְךָ דָמִי. וְעורִי עִם גְּוִיָּתִי.
לְךָ עֵינַי וְרַעְיונַי. וְצוּרָתִי וְתַבְנִיתִי.
לְךָ רוּחִי לְךָ כּחִי. וּמִבְטָחִי וְתִקְוָתִי.
לְךָ לִבִּי וְדַם חֶלְבִּי. כְּשֶׂה אַקְרִיב וְעולָתִי.
לְךָ יָחִיד בְּלִי שֵׁנִי. לְךָ תּודֶה יְחִידָתִי.
לְךָ מַלְכוּת לְךָ גֵּאוּת. לְךָ תֵּאות תְּהִלָּתִי.
לְךָ עֶזְרָה בְּעֵת צָרָה. הֱיֵה עֶזְרִי בְּצָרָתִי.
לְךָ אוחִיל בְּעֵת אָחִיל. כַּיּולֵדָה בְאַנְחָתִי.
לְךָ שִׂבְרִי רְפָא שִׁבְרִי. וְאֶת צִירִי וּמַכָּתִי.
לְךָ אֶהֱמֶה וְלא אֶדְמֶה. עֲדֵי תָאִיר אֲפֵלָתִי.
לְךָ נֶצַח בְּךָ אֶבְטָח. וְאַתָּה הוּא אֱיָלוּתִי.
לְךָ אֶזְעַק בְּךָ אֶדְבַּק. עֲדֵי שׁוּבִי לְאַדְמָתִי.
לְךָ אֲנִי בְּעודִי חַי. וְאַף כִּי אַחֲרֵי מותִי.
לְךָ אודֶה וְאֶתְוַדֶּה. עֲלֵי חֶטְאִי וְרִשְׁעָתִי.
לְךָ יִשְׁעִי סְלַח רִשְׁעִי. וְאֶת פִּשְׁעִי וְאַשְׁמָתִי.
לְךָ אֶכַּף וְאֶפְרשׂ כַּף. שְׁמַע נָא אֶת תְּחִנָּתִי.
לְךָ אֶבְכֶּה בְּלֵב נִדְכֶּה. בְּרב שִׂיחִי וְתוּגָתִי.
לְךָ חֶסֶד לְךָ חֶמְלָה. חֲמול עַל כָּל תְּלָאותִי.
וְגָדול מִנְּשׂוא חֶטְאִי. וְגָדְלָה יַד מְשׁוּבָתִי.
וְלָכֵן גָּדְלוּ צִירַי. וְקָצַרְתִּי זְרִיעָתִי.
וְאוי עָלַי וְהָהּ לִי. אִם תְּדִינֵנִי כְּרִשְׁעָתִי.
וְיִצְרִי צורְרִי תָּמִיד. כְּמו שָׂטָן לְעֻמָּתִי.
יְעָצָנִי וּפִתָּנִי. בְּמועֵצות לְרָעָתִי.
וְעָלָיו לא עֲלֵי בִּלְתּו. חֲמָסִי עִם תְּלוּנָתִי.
וְעֵת יַעֲלוּ עֲלֵי לִבִּי. עֲונותַי בְּמִטָּתִי.
מְאד אֶפְחָד וְגַם אֶרְעָד. מְאד יִגְדַּל מְהוּמָתִי.
וְאֶרְגַּז עֵת אֱהִי זוכֵר. לְפָנֶיךָ מְעֻוָּתִי.
וְאֶעֱמד נֶגְדְּךָ עֵרום. וּמַה תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתִי.
בְּיום בִּי יַעֲנֶה כַּחְשִׁי. וְאכַל מִפְּרִי דָתִי.
וְיָבאוּ יְמֵי שִׁלּוּם. וְתִקְרַב עֵת פְּקֻדָּתִי.
וְשִׁמְעָךְ עֵת שְׁמַעְתִּיהוּ. מְאד זַעְתִּי וְיָרֵאתִי.
וּמִי יַעֲמד לְפָנֶיךָ. וּמִי יִהְיֶה תְמוּרָתִי.
וְאֵיךְ חֶשְׁבּון לְךָ אֶתֵּן. וְאֵיךְ אֶצְדַּק בְּטַעֲנָתִי.
וְאָשַׁמְתִּי וְאָרַבְתִּי. וּבָגַדְתִּי וּבָזִיתִי.
וְגָזַלְתִּי וְגָנַבְתִּי. הֲרֵעותִי וְהִרְשַׁעְתִּי.
וְגַם זַדְתִּי וְחָמַסְתִּי. וְחָטָאתִי וְהֶחֱטֵאתִי.
וְטָעִיתִי וְיָעַצְתִּי. וְכִזַּבְתִּי וְכָפַרְתִּי.
וְלוצַצְתִּי וְגַם לַצְתִּי. וּמָרַדְתִּי וּמָרִיתִי.
וְנִאַצְתִּי וְנִאַפְתִּי. וְסָרַרְתִּי וְסָרַחְתִּי.
וְעָוִיתִי וְהֶעֱוֵיתִי. וּפָשַׁעְתִּי וּפָגַמְתִּי.
וְצָרַרְתִּי וְצִעַרְתִּי. וְקִלַּלְתִּי וְקִלְקַלְתִּי.
וְרָשַׁעְתִּי וְשִׁחַתְתִּי. וְתִעַבְתִּי וְתָעִיתִי.
וְסַרְתִּי מִדְּרָכֶיךָ. וְכִסַּתְנִי כְּלִמָּתִי.
וְהִגְדַּלְתִּי עֲשׂות רֶשַׁע. וְהֶחֱזַקְתִּי בְּרִשְׁעָתִי.
וְכִחַשְׁתִּי וּמָעַלְתִּי. וְעָשַׁקְתִּי וְרַצּותִי.
וְחָטָאתִי בְּרֵאשִׁיתִי. וְרָשַׁעְתִּי בְּאַחֲרִיתִי.
וְאָשַׁמְתִּי בְּיַלְדוּתִי. וּבָגַדְתִּי בְּזִקְנָתִי.
וּבָחַלְתִּי בְּתורָתָךְ. וּבָחַרְתִּי בְּתורָתִי.
וְעָזַבְתִּי רְצונֶךָ. וְהָלַכְתִּי בְּתַאֲוָתִי.
וְהִשְׁלַמְתִּי רְצון יִצְרִי. וְלא בַנְתִּי לְאַחֲרִיתִי.
וְהִרְבֵּיתִי לְהוסִיף חֵטְא. עֲלֵי רִשְׁעִי וְחובָתִי.
וְלָכֵן כִּסְּתָה פָנַי. כְּלִמָּתִי וְגַם בָּשְׁתִּי.
וְאֵין לִי בִּלְתְּךָ מָנוס. וּמִמָּךְ הִיא סְלִיחָתִי.
וּמוחֵל בִּלְתְּךָ אַיִן. וּמֵאִתָּךְ מְחִילָתִי.
וְאִם תָּבִיא בְמִשְׁפָּט עַבְ דְּךָ מַה הִיא גְבוּרָתִי.
וּמַה אֲנִי וּמַה חַיָּי. וּמַה כּחִי וְעָצְמָתִי.
כְּקַשׁ נִדָּף מְאד נֶהְדָּף. וְאֵיךְ תִּזְכּר מְשׁוּגָתִי.
כְּקַשׁ נִדָּף מְאד נֶהְדָּף. וְאֵיךְ תִּזְכּר מְשׁוּגָתִי.
וְנֶאֱלַמְתִּי וְנִכְלַמְתִּי. וְכִסַּתְנִי כְּלִמָּתִי.
רְצונָךְ אֶשְׁאֲלָה תָמִיד. לְמַלְאות אֶת שְׁאֵלָתִי.
וְהֶרֶב כַּבְּסֵנִי. מֵעֲונותַי וְחַטָּאתִי.
וְהַבֵּט רוב תְּלָאותַי. וְדַלּוּתִי בְּגָלוּתִי.
וְאַל נָא תַּעְלֵם אָזְנָךְ. לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִי.
עֲרוב עַבְדָּךְ לְטובָה גַּם. אֱמור נָא דַּי לְצָרָתִי.
וְהַרְאֵנִי תְשׁוּעָתָךְ. בְּטֶרֶם יום תְּמוּתָתִי.
וְיום נָפְלִי בְּפַח מוקְשִׁי. סְמוךְ נָא אֶת נְפִילָתִי.
וְלַעֲנָה שָׂבְעָה נַפְשִׁי. עֲדֵי קַצְתִּי בְחַיָּתִי.
עֲשֵׂה עִמִּי לְטובָה אות. וְקוּמָה נָּא לְעֶזְרָתִי.
הֲכִי אַתָּה מְנַת חֶלְקִי. וְרִנָּתִי וְטובָתִי.
וְגורָלִי וּמַהְלָלִי. וְכָל גִּילִי וְשִׂמְחָתִי.
שְׂשׂון לִבִּי וְאור עֵינַי. וּמָעֻזִּי וְחֶמְדָּתִי.
וּמַרְגּועִי וְשַׁעְשׁוּעִי. מְנוּחָתִי וְשַׁלְוָתִי.
הֲבִינֵנִי עֲבודָתְךָ. וְלָךְ תִּהְיֶה עֲבודָתִי.
הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה. וְתִרְצֶה אֶת תְּשׁוּבָתִי.
וְהורֵנִי דְרָכֶיךָ. וְיַשֵּׁר אֶת נְתִיבָתִי.
וְתִשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתִי. וְתַעֲנֶה אֶת עֲתִירָתִי.
בְּכָל לִבִּי דְּרַשְׁתִּיךָ. עֲנֵנִי יָהּ דְּרִישָׁתִי.
אֲנַסֵּךְ אֶת דְּמָעַי לָךְ. מְחֵה חֶטְאִי בְדִמְעָתִי.
וְנַפְשִׁי אָמְרָה חֶלְקִי. ה' הִיא וְנַחֲלָתִי.
אֱסוף נָא אֶת עֲונותַי. בְּחַסְדָּךְ יום אֲסִיפָתִי.
וְיום לֶכְתִּי לְפָנֶיךָ. רְצֵה נָא אֶת הֲלִיכָתִי.
וְעִם עושֵׂי רְצונֶךָ. תְּנָה שְׂכַר פְּעֻלָּתִי.
וְתִשְׁלַח מַלְאֲכֵי הַחֵן. וְיֵצְאוּ נָא לְעֻמָּתִי.
וְשָׁלום בּואֲךָ יאמְרוּ. בְּקול אֶחָד בְּבִיאָתִי.
יְבִיאוּנִי לְגַן עֶדְנָךְ. וְשָׁם תִּהְיֶה יְשִׁיבָתִי.
וְאֶתְעַדֵּן בְּאורֶךָ. וְשִׂים כָּבוד מְנוּחָתִי.
וְאור גָּנוּז לְפָנֶיךָ. יְהִי סִתְרִי וְסֻכָּתִי.
וְתַחַת צֵל כְּנָפֶיךָ. תְּנָה נָּא אֶת מְחִצָּתִי.
שְׁמַע קולִי אֲשֶׁר יִשְׁמַע בְּקולות. וְהָאֵל הַמְקַבֵּל הַתְּפִלּות.
וְהָעושֶׂה בְּלִי חֵקֶר גְּדולות. וְנִפְלָאות וְהַנּורָא עֲלִילות.
וְהֶחָכָם וְהַקַּיָּם לְעולָם. וְהַגִּבּור עֲלֵי כָל הַיְכולות.
וְהָרַחוּם וְהַחַנּוּן וְהַטּוב. וְהֶחָסִיד וְהַמַּרְבֶּה מְחִילות.
אוי. איזה פיוט. פשוט לבכות.עברי אנכי
בדיוקבוז
אחר כך אנשים לא מבינים למה אני לא מסוגלת לשמוע שקוראים לשטויות בפרוכ''ח "שיר".
אצל אשכנזים הפיוטים מתקופה אחרת (האמת, שאין לי ממש מושגעברי אנכי
מי מתי ואיפה)
אבל אצל הספרדים זה הכל עוד מלפני גירוש ספרד, תקופת תור הזהב.
ר' יהודה הלוי, ר' שמואל הנגיד ועוד.
גם לאשכנזים יש פיוטים משם, למרות שזה מספרד כי ממש התקופה שם מבחינה ספרותית הייתה וואו.
ואני פשוט קורא פיוטים משם ונדהם. נדהם מהפסוקים שמשולבים בפנים
מהמשחקי מילים הגאוניים.
מחכמת המשקל שהיום אנשים בכלל לאיודעים מה זה.
וזה ככה אצל כל הפיוטים הקדמונים.
ולקרוא את זה. וזה לבכות. ככה פותחים את כיפור.
אצל האשכנזים חלק גדול מהפיוטים קדמונים אפילו יותרארץ השוקולד
כגון?עברי אנכי
מספר דוגמאותארץ השוקולד
ויאתיו הוא מלפני כ1,300 שנה
ונתנה תוקף לפני כ1,000 שנה
והפיוטים ביום השני של ראש השנה הם בעיקרם חוברו לפני כ1,000 שנה
לא מכיר..עברי אנכי
אז פשוט תגיד שאף פעם לא התפללת בימים נוראים אצל האשכנזיםסביון
(ונתנה תוקף זה של ינייסביון
חשבתי שהוא של רבי משולם בן קלונימוסארץ השוקולדאחרונה
תודה על התיקון
הקדמתניסביון
אני פשוט לא מכיר..עברי אנכי
כמה פיוטים אשכנזים אתה מכיר?סביון
לאיודע. לא נראלי שבכלל.. ולא, לא מכירעברי אנכי
ואיך שהם לוקחים חלקי פסוקים ומשתמשים בהם במשמעות שונההגיגים בע"מ
לחלוטין ממשמעותם המקורית, זה מדהים לחלוטין.
חשבתם שיהיה טוב?!תתעלמו ממני
לא רק חושבארץ השוקולדאחרונה
מאחל רק טוב גבר
ורק משתי מילים אני הכי פוחדנועה.
ראש השנה
בעעע
לא אוהבת. ועוד חג של יומיים
חלום שלי לטוס לחו'ל לכל החגיםםם
מבאס לשמועמקפיצים נטושים
אני דוקא די אוהב אותו
למה אוהב?נועה.
ימי רוממות מיוחדיםמקפיצים נטושיםאחרונה
עם תפילות מרוממות
וואי, מבאסארץ השוקולד
אמן!!נועה.
החלטתי עכשיו להקפיץ כל פורום ישן ומוזר שאני רואהמקפיצים נטושים
ולתהות על קנקנו, אז מה זה הפורום הזה?
כמה תשובותארץ השוקולד
מממ.. תודהמקפיצים נטושיםאחרונה
יחסית מסביר. קצת. אולי.
ספסל אחורי של אוטובוס משהו..
חשט?אורה2x
!!!ריבוזום

תקשיבייייאורה2x
אני עוברת על המסרים פה והשיחות אישיות.. כמה דרמות!! ואני לא זוכרת כלום! מביך למדי.
ולמה כשאני נכנסת לשיחה עם פצלש כתוב לי שהיא מחוברת?!
מה איתך?
המפגש טד יצא לפועל?
עוד אפשר להירשם? 😇
ריבוזום
האחרון שניסינו להרים לא, למיטב זכרוני...
אבל היו שניים שכן, והם גם היו ממש טובים! בכלל הפורום הזה היה איכותי, אחותי |נוסטלגי|
ועדיין איכותיארץ השוקולד
כתבנו פה כל דבר איכותי שהיה בשנה האחרונה, אפשר לראות בקלות כמה זה
וואו, התגעגעתיארץ השוקולד
וואיזיויקאחרונה
אין לי כוח לשבת הקרובהנועה.
מלא אנשים שבאים להתארח ועושים מלא רעש ברחוב ומשאירים בלאגן ולכלוך...
לא כזה מגניב לבוא לפה
ואם אנשים קוראים פה- צריכה המלצהנועה.
ספרים - ספרי אריך קסטנרארץ השוקולד
הנה 3 המלצותעשב לימון
סדרות של כאן ארכיון- קרובים קרובים, סטרייט ולעניין.
בפייסבוק- עמוד בשם "הקופסה- רק דברים טובים", יש בו בדרך כלל קטעים מצחיקים מסרטים ישראלים ישנים..
מבאסארץ השוקולד
כן ב"הנועה.
לפחות זה
ארץ השוקולדאחרונה
והנה עוד בנאדםריק סאנצ'ז
שמגיע לפורום נטוש ותוהה על טיבו
והנה חיוך השמש העולה נפרש על פנינו
הוד444
מזדההבאליןאחרונה
מישו זוכר מה הניק האחרון של שוברת גלים?שירה ניקוד
או- מישהו שמכיר אותה במציאות יודע מה שלומה?
תמסרו לי שנזכרתי והתגעגעתי