-אני בנאדם אופטימי
-אין כמו העם הזה שלנו. הוא שרד פרעות וגזרות ושנאה והכחדות מכוונות והוא עדיין כאן, לא אוכל ולא שותה כי זה מה שהעם שלנו עושה וככה יהיה תמיד. בסוף עם אחד
-אחרי שאתה שוהה המון המון שעות עם אנשים אתה יודע עליהם הרבה מאוד, אפילו שלא מחליפים מילה
-ההוא שתוקע בשופר בסוף הצום - מעריצה אותך! איבדתי את כל האוויר בריאות לאות הזדהות
-אשכרה טקסטים שרדו כל השנים האלה וכל המקומות האלה, ונשארו כמעט בלי שינוי
-יש טקסטים שדרוש בהם שינוי. ציון כבר לא שוממה
-כשאתה יודע אתה חייב משהו אתה לא מרגיש רע לעשות אותו, איכשהו. רק קצת לא נעים מהאנשים
-ילדים עושים סולו זה פשוט לא יפה. גבוה מידי, כואב באוזניים וסתמי בטירוף. והמבט הדשן שלכם בסוף ההתחזנות! זה *לא* היה ייחודי, לצרוח כל אחד יכול, אצל מבוגרים זה פשוט פחות צורמני
אין צום באופק עוד די הרבה זמן!
החיים תותים
) משתמשים בזה בצורה שונה.
