מועדים לשמחה! איך הי'ה החג?בתוך בני ישראל
ברוך ד', ברוך ד'בתוך בני ישראל
תמיד במגמת עלי'ה, ראיתי כמה פסקאות יפות של הרב זצל


החלפתי את הראשון בחזרה למשפט רציני, לא מעבר |מופתע ששמו לב|
ברכה כלשהיקיבוצניקית
ב"ה היה ממש טוב. איך לך?
קראת כבר את המאמר?בתוך בני ישראל
וואו, ממש משמח לשמוע.
אז, מתי את באה לבקר במחוזותינו? (אחרי החגים, עד אז אנחנו לא שם)

לי? ב"ה יום יום, משתדלים
איזה?קיבוצניקית
מחוזותינו זו עיר הקודש? כי אחרי החגים בעז"ה אני הולכת להיות שם הרבה.נדבר. (בעז"ה יהיה לי עד אז פלאפון וסים)

מה איתך שבת ושמחת תורה? יש לך איפה להיות?
קדוש קדוש!עד עלות השחר.
איך לך?
...בתוך בני ישראל
איפה יופי. ב"ה
ב"ה יום יום. את באה לחברון?
..עד עלות השחר.
(:
בעזרתו בחמישי, את?
ב"הקמנו ונתעודד

הרב של הבית-כנסת דיבר לפני ערבית על ה"לפני ה'" שבארבעת המינים, והוסיף כמה דרשות יותר ופחות מחייבות על הקישור למקדש שבעבודת סוכות, לחשוב על זה למחרת בשחרית היה גיוואלד גדול.

 

חוץ מזה שהגעתי למסקנה שצריך ללמוד את אורות התשובה פעמיים בשנה, ולא רק פעם אחת, ומתוך כמה פשטים מתוקים בסה"ק הזה עלתה לי הגדרה, מהסוג שבעיקרון אני שומר לחברותא אבל נבזבז עליכם, שאנחנו פוגשים את הברק של הרב בשני אופנים, כשהוא מחדש יסוד מתוך ההעמקה הפילוסופית שלו (סליחה על המילה), וכשהוא מסביר משהו חיצוני לו, איזשהי תורה מפורסמת ומקובלת בעמ"י.

 

הערב התחדשו פשטים מאירים בסוגיא דקבורת משה סוף פ"ק דסוטה, וזה כבר בחינה של הכנה לשמח"ת.

הר ומדבר
שרשור של בתוך בלי תגובה של דוס!!
מחדל!
פטל לא מספיק דוס בשבילך?מתיישב בנשמה
לא. יש לי קריטריונים גבוהים.הר ומדבר
לא הפרישו ממנו תרומות ומעשרות
זה פטל של הפקר, הוא פטור מתרו"ממתיישב בנשמה
תאמין לי, הדתלשים הכי מסוכניםהר ומדבר
אבל זה תרי דרבנן!קמנו ונתעודד

גם לא מין שנשתבחה בו הארץ, וגם בזה"ז..

היה העקר שהיהReminderאחרונה
מתקדמים הלאה

למקרות שבגלל שבא החורף,
הייתי מעדיפה לחזור אחורה
אז כן.
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך