שמזכיר לי את אח שלי ממשששששש

הוא ישן בחדר הסמוך אבל הכתיבה שלך מזכירה אותו

לא חייב לענות אם לא מרגיש לך נח

נניח ולא היית דתי,
או נניח שלאף אחד מסביבתך הקרובה לא היתה עם זה בעיה,
ויכלה להיות לך חברה
ולא היו לכם הגבלות
ושוב, זה היה מותר
עדיין היית רוצה להתחתן כמה שיותר מהר?

אני מעצבנת אני יודעת

אני חושב שקשר שהוא מחייב הוא הרבה יותר גדול,
ובנוסף, חלק מאוד גדול מהרצון שלי להתחתן נובע מהרצון לגדול מעבודת ד'
ברוך ד' בני אדם הם לא רק גוש חומר,
אז לא יודע בדיוק על המצב שאמרת,
אבל אני חושב שבערך עניתי מה שרצית לשמוע.
נכון?
מוזמנת לשאול יותר אם לא ברור.

אתה חושב שאחרי שתתחתן תוכל לגדול יותר בעבודת ה'?
מאיזה כיוון?

(שואלת באמת לא מציניות או משהו..)

מחילה, ראיתי את ההודעה שלך ושכחתי לענות,

טוב אז הרבה מהלכים ארוכים בשביל לענות על השאלה הזו, אכתוב שני דברים קצרים.

בגמרא במסכת יבמות דף סב:
כתוב: "אמר רבי תנחום א"ר חנילאי כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה... במערבא אמרי בלא תורה בלא חומה."
חושב שזה מובן, אם לא, תגידי.

דבר נוסף צריך לדבוק בקבה,
ולאדם יש מידה טבעית בנפש של רצון להיטיב לאחר, חתונה פוטרת את זה.

נ.ב. יש פרשן שאומר שהכוונה במצוות ואהבת לרעך כמוך הכוונה לאשתך, אז, גם.

ואולי אפשר גם להוסיף שמצד הנפש יהיה לי יותר שלם רגוע ונוח בתור אדם נשוי.

אבל צריך לעבוד איפה שאני נמצא עכשיו! ברוך ד'!

זה לא קצת אגואיסטי מידי? נשמע שהעניין אצלך להתחתן הוא נטו עבודת ה הפרטית שלך. יש גם צד שני.

הוא עדיין אגואיסט?
ובלאו הכי ליהודי יש קשר לכלל האומה, זה לא עבודה פרטית...

אבל ממנו נשמע שאפילו העניין החברתי נובע אצלו כדי לקיים את ואהבת לרעך כמוך. זה נשמע לאצ טוב...

תקן אותי אם אני טועה @דוס בדם

אבל, כן אני מקיים את זה גם בגלל זה כי נפסק שמצוות צריכות כוונה.

פשוט אם שואלים אותי למה *אתה* רוצה להתחתן אז כן אני אומר טעמים אישיים,
ולא כתוב, בשביל שאני אוכל להאציל מאורי הגלום והנקדש על אשה מסכנה שנבעך נעשתה כרצונו.

ולכן נראה לי שמן הראוי לומר לך שלאדם לא רוחני אין משמעות לנישואים וכן הקשר הזוגי שלו חלש מלכתחילה...