אנחנו עדיין מאורסים מבע"מ
??
אני כבר לא עוקבת... שמת לב שהתחלפו שם חברה?
נכנסתי לפני כמה זמן...
זה קטע... המקימים של הפורום פרשו ממנו...
אנחנו עדיין מאורסים מבע"מ
??
אני כבר לא עוקבת... שמת לב שהתחלפו שם חברה?
נכנסתי לפני כמה זמן...
זה קטע... המקימים של הפורום פרשו ממנו...
לא יכול לכתוב את זה שם?
יש סודות בחברה וזה...
לא ידוע לי שמשהו ערער על הדבר הזה.
כן... כל המעניינים התחתנו ונעלמו והשאירו אותנו בודדים וגלמודים...
אני ממש חייבת לעשות עם זה משו אבל הרגע התחלתי תואר אז זה ימתין...
בעסהההההה
מה איתך? תמצא את שאהבה נפשך! אתה לא כבול למסגרת לימודית, נכון? (או שכן?!)
אפשר תוך כדי תואר...
גם אני מתחיל תואר בחינוך עכשיו... בזמן חורף...
תואר בחינוך זה מגניב!
בהצלחה!
בחיאת אל תצעק אל תלמידים, זה זוועה....
תלוי... לפעמים חוסך שבטו שונא בנו...
בדרך כלל, הצעקה היא כי המחנך כועס ולא כי החניך צריך חינוך...
לא מסכים עם הנחת היסוד הזו.
אם כי לא מן הנמנע שלפעמים גם זה קורה
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול