כל חולה שמגיע למרפאה חייב להרשם על התלונה והטיפול בו. כדי שאם תהיה התדרדרות במצב יהיה אפשר לדעת מה היה האבחון הראשוני ומה היה הטיפול.
וגם כדי שלא יהיו חולים שילכו לאיבוד, כלומר שטופלו ונשכחו. אקמול לכאב ראש זה אולי נראה לך פשוט אבל כאבי ראש יכולים לנבוע מעוד דברים ואקמול יכול לגרום לתופעות לוואי ורצוי שיהיה מעקב אחרי הכדורים שנלקחו.
הערבוב של הבנים והבנות לא היה נתון לפתרון כיוון שהרופא/ה היו בצד של הבנים. אז במקום לחכות בחוץ לעין כל - הרימו יוטות חדשות. לפחות שיהיה את המעט שבמעט.
החילוק בין מרפאת בנים למרפאת בנות היה בהתחלה עד שהתחילו להגיע כמויות של חולים וחולות עד שבפועל התור לרופא/ה במרפאת בנים היה מעורבב. רכזת המרפאה בהעדר הטפסים המתאימים [כן,אותם טפסים חסכו ממנה גם ללכת כל פעם עם החולה לרופא/ה ולהסביר לה את הסיפור] - הייתה צריכה ללכת עם החולה אל הרופא/ה ולהסביר לה את המצב.
מה שמשאיר 2 חובשות במרפאת בנות עם 30 חולות..רק לאבחן מי במצב דחוף ומי לא לוקח זמן.
לשם השוואה - בואו נגיד היו 150 חולים ליום. 120 היו צריכים לראות רופא/ה - קצב הטיפול של רופא/ה הוא 10 דק' לפחות לחולה. כלומר 1200 דק' שבשעות זה 20 וזה נטו. לא לאכול/לשתות/לנוח/לישון.
את לא צריכה לתת דין וחשבון לבחור למה את באה למרפאה- את יכולה לבקש שחובשת תבדוק אותך ולחכות את הזמן הדרוש.
ד"א, החובשים שהוצבו במרפאה היו כולם חובשים רציניים ומקצועיים. אין שום הבדל בין בדיקת רופא לבדיקת חובש. אלא אם כן כמובן ביקשת חובשת.
במרפאות של חרדים אין הבדל או ניסיון להבדיל בין בנים לבנות - כי מה לעשות רפואה זה דבר מקצועי והנסיבות וההכרחים הם שקובעים.
אז במחנה השתדלו,רצו וניסו לעשות את ההפרדה אך לא צפו את העומס - תגידו תודה לפחות על זה.
