לא מאגואיסטיות

ציניות זה מסכה שמחפה על מבוכה

היום אנשים נורא מובכים מזה. וזה חבל ממש. לא סתם הבעיות שלנו היום קשורים לזה.

יש מחסור בחיבוקים וזה בא מאגואיזם?

זה מחסור בגילויי אהבה אוטנטיים. 

 

וזה בהחלט בא מאגואיזם... היום כל הפוסטמודרנה יימח שמה בנויה על זה.

אבל איפה נכנס פה האגואיזם?

זה אגואיזם... 

לחשוב על מה נעים ומה יגידו, ולא על מה יעשה טוב לחבר או לחברה.

 

אם כי היום בהרבה מהמקרים זה לא יעשה טוב יותר לחבר כי גם הוא שבוי בתוך הדבר הזה...

בעיקר אצל נערים

תסתכל נגיד על ילדים להורים גרושים הם כמעט תמיד ציניים במיוחד בגיל ההתבגרות מהרגל של חומה רגשית

(עוד תוצאה של ציניות) ודבר שני נתתי דוגמא זה לא רק זה

זה באמת נהיה מביך..ולא, לא חייבים, אפשר לשבור ולתת. כשזה בא באהבה באמת מרגישים את זה וזה אמיתי ומשמח! (בתור אחת שעושה ככה..) 

בהתחלה אולי זה מוזר אבל לאט לאט זה נהיה טבעי..ומותר גם להביע רגשות באמת ולומר במילים- היה לי טוב איתך, אני אוהב אותך וכו..ולא בקטע מגעיל בקטע שאתה באמת אוהב ומעריך. זה גורם גם להרבה יותר פתיחות..

יצא לנו בתור חברות לדבר על זה הרבה בזמן האחרון וחייבת להגיד שבתור כיתה האווירה אחרת- שמחה, אוהבת, אמיתית..ופחות אגואיסטית.. (לא יודעת איך זה אצל בנים אבל מאמינה שהכל אפשר..)

ממש התחבר לי אז הייתי חייבת לומר..

ב. גם המילים השתנו. במקום "אני אוהב אותך" שכבר נשכח, אומרים היום "אתה אחלה גבר". 

ג. גם אם אפשר לשבור את זה, בעיני החברה זה ייראה הזוי ומגוחך.

ב. נכון אבל זה חלק מזה גם שזה מילים שלדעתי פחות מביעות..

ג. תלוי..

זה רק מחזק את הטענה שהמילים היום נהיו רדודות, וההבעה של הרגש ירדה כמעט לרצפה. ולכן המילים נהיו מכובסות ולא מביעות כלום, וגם ביטויי האהבה כבר הרבה פחות מצויים והרבה יותר מגוחכים.

מסכימה..לצערנו הכל רדוד ומעוות. וזה בכל מיני תחומים. זה מוזיל את הכל. מה שהופך אותנו לדעתי לפחות אמיתיים..

 הפוסטמודרנה היום צועקת "אין אמת!" "הכל אמת", "כל אחד והאמת שלו". כלומר שהכל שטויות ושקר...

גועל נפש...

וש"כל אחד והאמת שלו" זה אוקסימרון...



בכללי
העולם הזה השתגע

כל אחד והאמת שלו, זה בעצם אין אמת... 

 

האידאל היום הוא שלא יהיו אידאלים... שהכל הפקרות וזהו...

וזה בעצם אוקסימרון

לדוג:
כשיש שאלה אמריקאית והתשובה הנכונה היא "אף תשובה אינה נכונה"
אז זה אוקסימרון...
מקווה שהבנת

ב"ה שנתן לנו תורת אמת שמכוונת ומאזנת. רק שגם אותה היום מנסים לטשטש ולהפקיר..

טוב אז נשארנו בבעיה..

זה לא ריאלי ולא יעזור. 

 

אבל לחנך את הילדים שלנו ואת הדור שלנו לישרות ואמיתיות כמו שצריך - ככה מתקנים. 

נראה לי שאצל בנות זה קצת פחות ככה, אבל אני מרגישה ככה כלפי בנים שאני מעריכה- שאם אני אביע אהבה למישהו אז ישר זה יראה לא מתאים ככ.

אני מרגישה שכבר אין ככ אהבה פשוטה כזאת, אהבה שנובעת סתם מהערכה לבנאדם

דווקא הבעת הערכה בין בת לבן לא אמורה להיות כזו פתוחה... אלא אם כן... 

 

המשפט האחרון נכון בהחלט. וכמה שזה עצוב!

כן, יש נקודה שזה לא המקום להביע הערכה בין בן לבת כשמדובר סתם בין שני אנשים שאין בהם קשר חזק...
אבל אפילו לא במילים ממש שמביעות אהבה אלא מילים שמביעות הערכה ותודה על משו- גם שם אני מרגישה שזה מפריע לי

שבכללי הרבה פעמים דיבור בין בת לבן הוא ישר הולך למקום כזה...
זתומרת
אי אפשר לדבר עם מישהו שהוא לא מהמין שלי?!
כן, זה גבול ממש דק והרבה פעמים בצדק
אבל פשוט גם זה מפריע לי

אבל קשה לי עם זה שזה בעייתי



הבנת..? קצת הסתבכתי

אבל קשה לי עם זה


קשה לי עם זה שדברים כלהזמן מורכבים
וגם במקום הזה אין פשטות
ואי אפשר לעשות מעשים פשוטים, בלי מורכבות

מה יותר מורכב? 

לחשוב כל הזמן מה נכון ומה לא, או שבכל שניה ועל כל דבר אני יודע מה אני עושה ולכן הראש שלי יכול להיות שלו ורגוע כי אני יודע מה אני עושה?

 

רמז: אין לך בן חורין אלא מי שיושב ועוסק בתורה.

פשוט
אצלי זה לא כזה פשוט
ולכן זה מורכב לי

אבל נס שזה ככה,
אחרת אנשים כמוני היו מובכים לשווא

או הפוך, בגלל שזה ככה את מובכת. 

אין לי בעיה עם מגע רשמי קליל
או באופן כללי מגע בלי רגש
לא עם הבעת רגש כלשהיא בעע.
במיוחד כשזה מתבטא בצורת מגע,
זה די מעצבן אותי

אם המצב היה מתוקן ולא ככה, גם את לא היית מרגישה ככה.

"עבדים" של שולי..

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)