אי אפשר להכיר בדרך אחרת?
אני לא חזקה בלדבר
מעדיפה לתקשר בצורות אחרות
מה אומרים?
יש לכם רעינות?
אי אפשר להכיר בדרך אחרת?
אני לא חזקה בלדבר
מעדיפה לתקשר בצורות אחרות
מה אומרים?
יש לכם רעינות?
אבל לעשות ספורט ביחד זה אחלה רעיון
ןאם הוא גם מוזיקאי לנגן
וואי, באמת הייתי מעדיפה שיבואו לצפות בי בעבודה ויראו מי אני פשוט במקום לתרגם את זה במילים שעות
עלומה!אבל לא מתאים לכל אחד
וגם תלוי במצב רוח

ולכן שאנו באים ל'דייט' ומשם זה מתחיל זה יוצר בעיה של 'הקטע המייבש' של 'שיחת הכירות חופרת' וכולי.
לכן קשה לי להאמין שהבעיה זה הדיבור עצמו, אלא עצם זה שמתחיל מהדיבור.
לדוגמא - כשיש לך חברה בבית ספר קודם כל את משחקת איתה בהפסקות עושה איתה שיעורי בית ואח"כ הדיבור יכול דבר מרכזי, כי רק אז הוא יהיה משמעותי, רק אחרי שחוויתם מששהו ביחד. דיבור עצמו בחוויה הוא אתגר לא פשוט בכלל.
אם עד כאן אני צודק ביחס אליך - הפתרון לדעתי בנושאי שיחה. פחות שיחות היכרות אלא יותר דיבור דברים משותפים מעניינים.
כמו כן אפשר לאט לאט יותר דברים חווייתיים..
האמת היא שהיה לי דייט של שבע שעות
אבל לא כל הזמן דיברנו בלי הפסקה
וגם לא שיחת הכרות חופרת, דברים יותר מענינים וככה באמת הכרתי אותו
וואי, תודה הבנתי משהו חשוב בזכותך
דייט של שבע שעות?? וואי זה בטח אמור ללהיות ממש כיף אם עושים את זה כ"כ ארוך..
עלומה!בכלל לא משהו בלפתח שיחה ולקשקש- עד כדי גרוע 
ובכללי, גם כשיש לי על מה לדבר אני לא קשקשן גדול... יהיה לי כנראה בעיה עם אשה שמדברת הרבה חח
אבל מנסה לזרום אני יודע... היו בנות שהתחברו בכל זאת והיו כאלה שפחות
לרוב בפגישות אין לי את הקטע שאני מפתח שיחה וכל זה... אני פשוט לא כזה.
הייתי באמת שמח לדעת שיטה טובה איך מתחברים אחרת..
בדר"כ אם יהיה נושא שיחה שיעניין אותך אתה תדע לזרום בו.
לרוב מה שמעניין אותי זה השקפה, דברי תורה וחסידות... לחפור על משהו שקשור לאמונה.
אבל לא לכולן בא לדבר על זה. בטח לא פגישה ראשונה חחח
מנסים תוך כדי לראות מה מעניין את הצד ולפי זה...
חלום שלי לדבר על הכדורגל בדייט חחח לא יתגשם בחיים
אני מנסה ככה, אבל כשאני מגלה שאני צריך להיות יצירתי ולהזרים את השיחה פה מתחילה הבעיה 
חח מצחיק לדבר על כדורגל..מעניין מה התגובות. פתאום אתה מגלה שהיא גם שרופה כמוך חחח
לא משנה למה לא משנה איך.. אמרתי משפט אחד והבנתי שצריך להפסיק חחח
ה' ישמור אחרי המשחקים האחרונים של הנבחרת אין מה לדבר בכלל
מישהו אי פעם אמר לי
שלרוב בשיחות נתקעים כי במקום לחוות את השיחה בכיף חושבים כל הזמן מה נכון להגיד.
אולי זאת הבעיה שלי..
יש לי פחד שמלווה אותי לכל מקום - לקבל תגובות כועסות, רעות וכדומה
מכיוון שגדלתי בבית שאחד ההורים תמיד עשה את זה כששאלו משהו או כל דבר שלא מצא חן בעיניו.
וכמובן שיש את החשש הנפוץ שיש להרבה אנשים - לאבד או לצאת טמבל.
חיות צבעונית
כשמספרים לי משהו אני בגדול כן מקשיב וגם משתתף בשמחה\צער\התלהבות...
הבעיה, שיש לי קצת הפרעת קשב ואם זה סיפור ארוך אני פשוט מאבד את זה באמצע 
אולי כדאי במקביל ללמוד לדבר. זה כלי חשוב, ואפשר לעשות בו שימוש לא רק בדייטים, אז תנצלי את ההזדמנות...
ובינתיים תבדקי את האופציות האחרות שמציעים כאן
עלומה!יש כמה וכמה תחומים בחיים שבמשך כמה שנים היו בשבילי ספר חתום. לא ידעתי להבדיל בין שני קצוות. החלטתי להתעסק בזה, והיום יש לי סגנון משלי, וטעם משלי.
זה פשוט לא הכי מביע אותי
החיים הזוגיים הם לא דייט ולא יושבים ומדברים כל הזמן. לרוב פשוט חיים וחווים חוויות ביחד.. אז אני חושב שהכי הגיוני לשנות את כל עולם הדייטים מיסודו. ליצור חווית דייט שונה לגמרי, כזאת שתוציא מהאדם השני את מי הוא באמת. אולי אחרי החתונה הוא יהיה אלים וכעסן והוא כרגע מסתיר את זה? אם לא נחווה ביחד חוויות מציאותיות בדייטים בחיים לא נדע.
אם למישהו אכפת איך לדעתי אפשר לעשות את זה אז ככה-
-לעשות דברים אתגריים. נגיד טיולים קשים ומעייפים שדורשים סבלנות וסיבולת.
-ללכת להרצאות של שמאלנים/אתאיסטים ולנהל דיון איתם. (ככה אפשר ללמוד הרבה על איך השני יהיה במהלך וויכוחים ודיונים בעתיד)
-לעשות התנדבות כל שהיא.
אם אתם רוצים עוד רעיונות אז אני יכול להמציא אבל העיקרון הוא די פשוט. ליצור חוויות מציאותיות שיציאו מהאחר את האני האמיתי שלו. המציאות הזוגית היא קשה לפעמים וצריך למצוא מישהו שיכול להוציא את הטוב מהקושי בחיים ולא מישהו שיכול להינות כשהוא יושב בנחת במסעדה. כי זה לא כזה מרשים תאמת.
אשמח לעוד רעיונות
זה תלוי איך את מביעה את עצמך.
אם את אוהבת לעבוד אז את יכולה לנסות לעשות משהו דומה לעבודה שלך ביחד. אם נגיד את עובדת במחשבים אז הייתי אומר שאתם יכולים לשחק משחקים במחשב ביחד(הזוי אבל תחלס ממש כיף ומלמד הרבה על השני).
אם את אוהבת אומנות נגיד אז אתם יכולים לעשות ציורים אחד של השני או לעשות ציור משותף כמו שהציעו פה..
אם את אוהבת מוזיקה אז אפשר לעשות השמעה של השירים האהובים ביחד.. כל אחד משמיע לשני איזה שיר שהוא אוהב ואז ככה גם רואים אם הטעם במוזיקה הוא דומה. ואפשר גם לנגן את השירים האלה אחד לשני.
אם את אוהבת כתיבה או לקרוא ספרים את יכולה לשלוח לו מה שכתבת או להמליץ לו על ספר ואז כשהוא גומר את זה יש לכם על מה לדבר גם.
אני יודע שאלה שאלה דברים דיי הזויים שבטח לא מתאימים לדייטים ראשונים אבל אני הייתי מת לפגוש מישהי שתזרום על דברים כאלה שבאמת הם גם מהנים וגם חוויה שמלמדת על השני הרבה.
ואתה יודע מה?
עכשיו אני נזכרת שפעם מישהו השמיע לי משהו שהוא ניגן (והמציא) וידעתי לנתח את הופי שלו ולהבין מיהו ממש טוב לפי זה
זה ממש יכול להיות אחלה דבר
(במה הוא ניגן? או שבגלל ההלחנה זיהית?..)
האדם מוגדר כמדבר. לחיות שאינן מדברות יש אמצעים אחרים. לא בטוח שמתאימים לך...
עלומה!חז"ל אומרים: "אמרי במערבא – מלה בסלע משתוקא בתרין" (שתיקה שווה כפול מדיבור)
(הגמ' במגילה י"ח.)
ועוד אמרו חכמים:
"סייג לחכמה שתיקה"
בכלל שתיקה יותר גבוהה מדיבור. ודאי שהתפקיד של האדם הוא הדיבור, ההוצאה מן הכח אל הפועל. להביא את הנשמה שלו לידי ביטוי בעוה"ז (ובכלל זה גם כתיבה או כל צורת הבעה אחרת),
אבל לפעמים צריך להתחבר לשורש. והשתיקה יותר טובה בזה
ומעניין לראות את פירוש המהר"ל (בדרך חיים) על אבות א' י"ז (ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה)- שאומר שם שהדיבור הוא גופני והשתיקה היא שכלית ולכן היא במעלה יותר גדולה. והם הפכים ולכן הוא אומר ששתיקה עדיפה. במילים אחרות מה שאמרנו- שהשתיקה היא יותר שורשית
)
עלומה!
עלומה!אחר כך יהיה קשה מאוד לתקן את הנזקים. שתקנים מקומם במנזר.
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
דייט שני גם תורות כאלה מסובכות?😅
לא שזה היה מסובך, אבל זה הרגיש...
דברים מקובלים יותר/פחות? עוד פעם להתקשר יום אחרי?
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
ובאיזה הקשר "לא הכי מוצלחות מבחינה אישיותית"
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.