לדבר פותר הרבה בעיות, ולא לדבר, יוצר הרבה כאלה

שצריך לדבר- אז משתדלת בהכי דוגרי , פתוח וכנה.

אבל יש משהו בתפיסה שלנו של ישר 'לירות' מה האחר לא היה בסדר, ולפתוח הכל(ולפעמים אחרי שצוברים עליו תקופה ואז..).

 

לענ"ד לפני הבחירה אם לדבר בכנות או לשמור בבטן יש שלב לפני.

שלב של בירור מול עצמי. לא זוכרת איזה רב אמר שה' נתן לנו שתי עיניים, אחת שניראה את החסרונות שלנו

ושניה לראות הטוב שבאחר.

אם נהיה בהסתכלות שאנחנו צריכים לתקן את עצמנו וה' כל הזמן שולח לנו שליחים ממילא הבירור הוא קודם כל 

מול עצמי .

אחר כך מבררים מה באמת הנקודה שה' רצה - אוליי להאיר איזה נקודה אצלו שהפריעה לי שדורשת תיקון אצלי.

                                                                 אוליי להתפלל עליו.

                                                                אוליי לדבר איתו(בתנאי שאני יכול להיות שליח והוא יהיה קשוב אליי.{דור שתוכחה                                                                  לא נשמעת בו וכו'}) ואז צריך בכנות ורגישות.

                                                                

~ ~ ~ ~

                                               

 

 

 

                                    

נגיד משו עובר וצריך לדבר, יותר משחרר זה להמציא סיפור אחר(מנסיון), לבלבל תשכל באופן כללי זה אחלה

ולשלוף אותם כשצריך🙂

מכל מיני סיבות.

ואז שהבנאדם מעצבן פתאום לשלוף הכל ואז הוא בשוק ולא מבין למה הסתרת את כל הזמן
סיטואציה מאוד מצחיקה ומספקת
נסו בבתים
חח, סתם, תמיד כדאי לדבר בכנות

אבל לוקח לי זמן להיפתח

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)