רק עוד חמש דקות אמר לעצמו בכל פעם וניצח את הטבע.בס"ד נעשה ונצליח
אם את יודעת להתפלל בבכי קורע
סימן שיש לך כוחות עצומים
לא כל אדם. מצליח
תממשי את עצמך ותרגישי את החיים
לפעמים חושבים אנשים שאת החיים מרגישים ע"י מגע במוות אבל לא חובה
את לא רוצה למות
את רוצה משמעות. יש הבדל...
דבר שני
יש לך מטרה
הקבה החליט שתקומי בבוקר כי הוא יודע שיש לך מטרה
אלמלא המטרה הזאת לא היית קמה
מודה אני לפניך.. שהחזרת בי נשמתי.. רבה אמונתך
הוא מאמין בך!!
הקבה בכבודו ובעצמו מאמין בך,
את לא תאמיני בעצמך?!
הם יפים, מאירים ונפלאים, רק שיש כרגע מסך של ערפל שמקשה עלייך לראות את זה.
יש אנשים שלמדו שנים בדיוק בשביל לעזור לאנשים לפזר את מסך הערפל הזה ולראות כמה מואר וטוב בחוץ. לכי לפסיכולוג/ פסיכיאטר טוב (אפשר דרך הקופה, זה זול יותר מפרטי אבל מצריך יותר התמודדות ביורוקרטית ולוקח יותר זמן. את יכולה לתאר לרופא המשפחה שלך את המצב ולבקש שיעזור לך לקבל עזרה בהקדם, אולי זה יזרז תהליכים).
לא תמיד פשוט למצוא מטפל טוב שתתחברי אליו ויעזור לך, וזה קשה מאוד כשהכל מרגיש חסר טעם, אבל זה לגמרי שווה את זה.
אם את מרגישה שחיפוש מטפל גדול עלייך, אולי מישהו בסביבה הקרובה יכול לעזור לך?
אוקיי. נמאס לך. עכשיו מה? בשביל מה למות? לא חבל? את כבר פה, תעשי עם זה משהו. תחשבי שהצלחת למות, ועכשיו תתחילי מחדש מהנקודה שאת נמצאת בה. זה מה שני עושה כשבאמת נמאס לי
תראי, התפללת לאלוקים - כלומר, את רוצה להיות. להיות במקום טוב. שתרגישי טוב. תרגישי טעם ושמחה. אור חזק. מתוכך.
אם היית מרגישה את החיוניות שבתוכך, את עצמך, היית שמחה.
ואז גם היה לך יותר קל להרגיש את הטוב האינסופי של עצמך.
באמת, תפני לה', מקור הטוב, שיתן לך טעם טוב. שמחה בחייך.
וגם תגשי אם יש צורך, לפסיכיאטר/פסיכולוג, שיעזור לך.
לפעמים שווה לקחת כדור כלשהו לזמן מה.
תרגישי טוב.
מועדים לשמחה
למה אתה שם את השיר הזה בכל מקום?
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
