קשה לקרוא את הסבל שלך!
אני מזדהה איתך מהמקום שלי, אני הרבה פחות פעילה ויוזמת ממה שהייתי רוצה להיות וממה שאני רואה אצל שאר האוכלוסייה. אני חייבת לישון הרבה בלילה (לפחות 7 שעות) כי אחרת אני פשוט בפחדים שאני אהיה עייפה למחרת, ורוב הימים אני גם ישנה צהריים.
אני ממש לא מבינה איך אנשים מספיקים ורוצים להיות כל כך פעילים.
יכול להיות שאם אני אתמיד לקחת ויטמין די או לא יודעת מה, זה יעזור, אבל קשה לי להתמיד בזה..
מה שכן, למדתי קצת להכיל את עצמי, אני עובדת בעבודה תובענית שבה אני חייבת לתפקד. ואז גם אם חצי יום אני עצלנית, לפחות יש לי סיפוק מחצי יום של עבודה.
עכשין את בהריון, אבל איך את כשאת לא בהריון? גם ישנה כל כך הרבה?
כי הריון זה לא ממש אינדיקציה, ואם בשאר הזמן את מצליחה לתפקד בקצב שלך וביכולות שלך, זה לא נשמע מדאיג. אולי מתסכל אבל לא מדאיג. ועם תסכולים יש מלא עבודה ואסטרטגיות שאפשר ליישם.
ולגבי ההריון בדקת פריטין? ויטמין די? B12? את אוכלת מסודר? ישנה 8 שעות בלילה? שותה מספיק?
בהצלחה רבה!
ונקודה נוספת- יש לי הרבה חברות שיש חהן בעיה הפוכה,לא ישנות כמעט בגלל קושי לעמוש בזמנים ולראות את הנולד והן הפוכות ומטורללות בגלל זה, אז לישון זה ממש טוב, בגבול כמובן..