לפחות הבטן לא כואבת
שהיי, זה שיפור נפלא לעומת אתמול, ועדיין
לא הלכתי לשום שמחת בית השואבה החג ובינינו אינלי באמת תכנון ללכת
ציירתי על הקנווס שזה חיובי, ומהעדפה ברורה שלא לכתוב בעצמי ומחוסר של אנשים באזור עם כתב קריא, הכנתי שבלונות של הפסוק שרציתי לכתוב. זה גרם לי להרגיש יצירתית ופעילה, אבל אפעס זה לא יצא יפה במיוחד
באמת לא
כמו שאבא אמר כששאלתי אותו אם מותר לעשות אתזה החול המועד, אם זה לא משו מקצועי או תחום העבודה שלך אלא רק להירגע ולהנות זה בסדר.
תודה אבא
אבל נהנתי מהתהליך
ואני אתלה אתזה בכולופן כנראה
להיות עם כתב חרטומים זה יעיל כשאת כותבת רשימות או מחברות או כדי לקבל מכתיבה במבחנים בתיכון, אבל כשאת צריכה אשכרה לכתוב משו שיהיה אפשר לקרוא אותו זה די מבאס
שה' יעזור לכולנו...
אינלי כח לעוד שבת
אולי אני אשאר אצל אמאבא גם לחג ואסע לבית שלי מפה במקום לנסוע לאחותי? זה מסתדר מצויין עם העצלנות שלי
נראה
בתקווה שהיא לא תהרוג אותי שבכלל העלתי את האפשרות שלחשוב על להבריז...
חשט
אחיות יכולות לפעמים להיות מעצבנות כשהן נורא רוצות שתבואי לבקר
אני מברברת
לילט
בואו נשאיר את קבלת החלטות לזמן שהמוח מתפקד טיפה יותר טוב מעכשיו
ביי

הצחקתם אותי...