למה הרב כותב שם ד' בה', הרב ענה שככה הוא כותב בציבורים שלא יבינו את הדלת, אני: רגע אז ענין להקפיד? הרבף זו חומרא על חומרא על חומרא, זאת לא ה' של שם ד' זו ה' בתור סימון.

הרב שמע?, בעצם בטוח הרב שמע, גמר חתימה בהושענא רבה, מה זה? כתוב בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון לא?
הרב ענה שיש סוג של חיתום סופי גם אחרי שאדם נחתם, וכתבו שעד חנוכה, או הושענא רבה,
ככה אדם יחזור בתשובה גם אחכ.

מה זה סוכת דוד הנופלת? הרב: הסוכה של בית דוד, שנופלת, והסיף הרב ***** ****** שכותב המהרל שזה סוכה ולא ארמצון כדי להדגיש שהענין הוא הפנים.

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול