חשבתי לדבר על המהלך של כל הימים הנוראים... מאלול ועד הושענא רבה... 

להמשיל את זה למשפט של אדם רגיל ואז את התהליך שהוא עובר עד לחיתום הדין...

אשריך ממש! מלאכת קודש. במשך כל החג, ולא רק עכשיו

היה לי רק שיעור אחד לילדים בחמישי... 

 

אבל היה נפלא ביותר. ב"ה!

 

ברוך ד' התחדשו הרבה חידושים והיה ממש כיף,
אבל היה ממש לא כיף עם המשפחה.
לא נורא.

נזכה שתחדש לנו חידושך?
וואי לא נחמד.
אתה בישיבה הגבוהה הערב?

אתחיל מהשאלה האחרונה,
הייתי בישיבה שלי, היו לנו שיעורים, אחכ נסעתי לשמחת תורה עם השכבה שלי לעיר מסוימת שימחנו שם, הקפות שניות, נסעתי להר המור להקפות שניות, אני בבית.

הממ בשמחת תורה נתבקשתי להגיד דבר תורה אז אולי אכתוב את זה.

טוב, אז ביקשו ממני לדבר כמה דקות, ואמרו לי את זה עכשיו אז אולי אני אתחיל לדבר על סוכות ומשם נזרום,
מחילה מכל מי שכבר שמע את זה,
טוב, אז אולי אני אתחיל אפילו קצת קודם, מימים נוראים, ואעשה מהלך רצוף,
בעצם התחלנו בימים נוראים מאזשהו סוג מסוים של פרישה,  או התחלנו את העבודה כבר באלווול,
התחלנו פתאום להיות יותר בבית המדרש, להתרחק מהפנימיות, למרות שכבר הפסיקו לנעול אותן, אכלנו רק מהלחם מהאריזה הירוקה, ו כמובן לא נכנסנו לשיעורי מתמטיקה כי איך אפשר? אלול.
ואז הגענו בעצם לאיזשהו יום של פרישה יותר גדולה,
יום כיפור ביום הזה לא אכלנו לא שתינו שמרנו שבתון וכל חמשת העינויים.
ואז הגענו לסוכות, כתוב בגמרא שסוכות זה מקדש,
ראש הישיבה הסביר שמקדש זה החיים עצמם, היה מתן תורה ריקודים, "וינועו העם" היה איזשהו פיק מסוים של האומה,
היה יום כיפור איזושהי נקודה מאוד גבוהה,
והמשכן זה כבר החיים עצמם, זה את הכבש אחד תעשה בבוקר,
סוכות זה חג שמאוד מחובר למציאות, ראש הישיבה אמר שבגלל זה גם הוא חג כל כך שמח,
משהו שמביאים בשם הרב זצל אבל לא ראיתי בעצמי,
שבעצם אחרי שעסקנו בכביכול למגר ולהחליש את הכוחות הרעים שלנו בימים נוראים עכשיו הקבה ברוב חסדיו נתן לנו אפשרות לבחינה של עשה טוב, לקיים מצוות מעשיות פה בעולם,
ואז, אנחנו מגיעים לשמחת תורה, בשמחת תורה אין מצוות מיוחדות, רק להיות שמח, חזל אומרים ש ושמחת בחגך זה סוכות והיית אך שמח זה שמחת תורה,
ויש משל, שזוג שעובד הרבה זמן להכין את החתונה, אחכ יש חתונה שמחים, ואז הם מגיעים הביתה, לכאורה הם צריכים להיות עצובים שנגמר האירוע, אבל לא, הם פשוט שמחים, בלי שום מעיישים, אותו דבר, אנחנו כל ימים נוראים עסקנו בלבנות את עצמנו, ראש הישיבה אמר שכתוב בספרים שכל ימים נוראים זה בשביל ה אתה הראת לדעת כי ד' הוא האלקים של שמחת תורה, בכל סוכות היינו עסוקים בלהיות כלל עולמיים, בזכות הפרישה, בלהקריב שבעים פרים, ועכשיו הקבה אומר לאהובו עכשיו עושים סעודה רק שנינו, ואז מקריבים רק קרבן אחד,
אם נוסיף מה ש(החברותא שלי מסדר בוקר שנה שעברה) אמר לי בשם הרב קרליבך, שבעצם בימים נוראים אז יצאנו מהמקום
הקבוע שלנו ועלינו למדרגה מאוד גבוהה אז כדי שלא נחזור למעשים הרעים, אנחנו נשארים, או, יוצאים, מחוץ לבית ואז בשמחת תורה זה כבר הכניסה פנימה, זה לקחת את כל הקדושה הזו, בלי מצוות מיוחדות ולחיות אותה בחיים עצמם,
ואם נוסיף את תורת המספרים של המהרל אז שבע זה הטבע, אם נדמיין קוביה, אז שש פאות, ושבע זה הצד הפנימי,
שמונה זה מעל הטבע, שמחת תורה זה...
אז אם נסכם, אחרי שעסקנו בימים נוראים בפרישה באיזשהו כביכול מיגור שהשיא היה ביום הכיפורים, אחכ הגענו לסוכות שזה כבר החיים עצמם, עשה טוב, זה לקיים מצוות בסוכה, כדי שלא חלילה נחזור לדברים הרעים, זה להיות כלל עולמי, ממש עולם הזאיים,
ועכשיו אנחנו בשמחת תורה לבד עם הקבה חיים בתוך הבית קדושה אמיתית, בשמחה של תורה, חג שמח.
 

אתה יודע מה השיא של המהלך הזה?
שיש ככ הרבה מהלכים שמדברים עלי'הם בהקשר הזה, זא, של התהליך וכו, ואיכשהו הכל מתנקז למה שאמרת פה, וזה דיוק ו וואו

(הפסקא של המשל ודברי רה"י, זה, ---)

אשריכם!

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה.

(הוא אמר בסוכות עוד דברים, פשוט לא נזכרתי בזמן רק אחרי שהתיישבתי נזכרתי ששכחתי להגיד למה ההקפות זה כמו ביריחו ומשל נוסף שראש הישיבה הביא, אם תרצי אכתוב לך גם על יריחו אבל זה המשל: )
משהו שאמר רב בשבע ברכות של ראש הישיבה, 
מה זה "עוד ישמע בהרי יהודה קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה"?
מה זה עוד ישמע? (יש לי קושיה, זה וורט) הרי אנחנו עכשיו שמחים, ומה זה קול חתן וקול כלה?
קול חתן וקול כלה זה, בחתונה מישהו מציע לחתן תה הוא עונה בקול חלש עדין ודקיק כזה לא לא, תודה תודה, אני אכין לעצמי.
ואז שבוע, חודש, שנה, או יותר כל אחד לפי ענינו, הבעל שואל את אשתו, את רוצה תה? יופי, אז תכיני לך גם.
אז אנחנו מתפללים ש עוד ישמע קול חתן וקול כלה,
סוכות זה החיים עצמם משכן זה החיים עצמם וכו...

"באים ימים של שמחת קודש.."

שהתקופה הזאת תעבור כבר !

אשכרה.