ויאוש מרוחניות

השאלה מה אתה מביא במקום.

 

זה יכול להיות רוחניות אחרת, וזה יכול להיות משהו אחר שאתה לא שמת לב לחיסרון שלו עד עכשיו והוא מחכה להתייחסות.

רק שאני לא רואה רוחניות אחרת כרגע באופק

תנסה לחשוב מה שוחק אותך, מה נמצא בפוקוס? עם מה אתה מתמודד?

אין חברותות אז אין חיות בלימוד.
התרגלתי לחיות חיים של בעל'בת.
בחגים זה במיוחד קשה. כי זוכרים את החוויות הישיבתיות.

היא סוג של בועה מעל הטבע. שכל העניינים הטבעיים שלך מסודרים על ידי מערכת ואתה רק יושב ולומד או עומד ורוקד.

 

זה טבעי להתגעגע, אבל נדמה לי שהמקום  שאתה נמצא בו הוא אחר עכשיו.

 

 

__

בהקשר של רוחניות אין לי יותר מדי זכות דיבור. היה לי פעם, אולי. זה נגמר.

חוויות רוחניות מחוץ לישיבה לא מספקות.
(ואני עוד למדתי בישיבה חסידית. שבכלל שׂמה דּגש על חוויות..
אולי זה הבעיה)

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)