ואני רוצה לומר תהילים.
למה תמיד מפריע לי מה חושבים עלי?
באפליקציה של כללית מופיע שהלכנו על דעת עצמנו מהמיון. אני קוראת את הטופס הזה ומסמיקה ממש... מאיפה לי לדעת שצריך טופס שחרור? הרופא אמר שלא קריטי והאחות אמרה בסדר, אז ביי!
ובכלל, אפשר לחשוב שהילדה שלהם, שצריך לבקש אישור ללכת.
ולמה גם אני עוברת לכתוב כאן במקום בפז

אה, אני לא רוצה לשבת בסלון כי שוויגי חושבת שצריך לקחת את הילדה לרופא מחר ואין לי כח להגיד את דעתי.
דעתי: לא צריך. הריאות שלה נקיות (מקור: הרופא בקופה והרופא במיון. צילום חזה). היא לא אפטית. יש לה גזים ונראלי שהסיפור היום הוא בכלל כאב בטן. יש ריח חריף של בצל בחדר (למה מריחים רק את הבצל ולא את הדבש😒). איכשהו זה נראה שאני כזו אמא לא אחראית כזו, אם אני לא רוצה ללכת לרופא


הורסת הילדה הזאת, ב"ה. 



