חדשה בפורום, ואולי יעזור לבנות נוספות. יכול להיות קשה לקריאה.
אתחיל מהסוף.
עברתי הפלה באמצעות זריקת מוטוריקסט MTX(לא בטוחה שכתבתי נכון). זה בעצם הזרקת חומר כימותרפי (משמש גם לטיפול נגד תאים סרטניים=כימותרפיה) שמטרתו להפסיק פעולה של פיצול תאים, וכך למוסס הריון. משתמשים בזריקה במקרה של הריון חוץ רחמי.
המקרה שלי היה קצת יותר מורכב.
ילדתי תאומים בריאים בניתוח קיסרי. עם כל החשש מהניתוח זה פרוצדורה רפואית די מוכרת שעברה בשלום. לא חשבתי על ההשלכות העתידיות, וגם לא הייתה לי ברירה.
לאחר הניתוח יש המלצה למנוע במשך שנה. אז מנענו. לאחר שנה נקלטתי להריון שהתחיל בדימום, ונפל.
לאחר חודשיים מההפלה אני שוב ממתינה למחזור והוא מבושש להגיע. פחדתי לבדוק אז חיכיתי עוד מספר ימים. ואז התחיל מחזור מוזר של דימום יומיים בצורה לא סדירה. חשדתי ששוב מדובר בהתחלה של הפלה טבעית. אז פניתי למרכז מיון נשים של הקופה. שם בדקו באולטרסאונד, וגילו שיש הריון ברחם אבל מקום ההשרשה בתוך הצלקת מהניתוח הקיסרי. בהריון כזה יש חשש שאם ימשיך להתפתח הוא יקרע את הצלקת. הפנו אותי בדחיפות לבית החולים לשם הפסקת הריון. כיוון שכבר היה דופק, היה צריך להזריק קודם חומר שדומם את לב העובר ולאחר מכן את החומר הכימי שממיס את השק. הזריקה התבצעה דרך אולטרסאונד וגינלי שמחובר אליו מזרק עם חומר ללב ואחר כך החליפו לחומר הכימי. הייתי בערות מלאה. מודעת לחלוטין שברגע זה אני עם רגליים מפוסקות, פוחדת לזוז או לנשום שהמזרק לא יפגע במקומות אחרים. ומרגישה את הרגע בו מזריקים לי את החומר. זה כואב אבל נסבל. נפשית זה כואב יותר! מרגישה איך בזמן החדרת החומר העובר שלי מת! כן. היה לו דופק ודוממו אותו. לא הייתה לי ברירה, ההריון היווה עבורי סכנת חיים, ועדיין, הרגש! איזה כאב.
לאחר הזריקה יש זמן התאוששות קצר, שוחררתי הביתה עם הדרכה להגיע עוד 3 ימים לביקורת בבית החולים. זה היה בצהריים.
לקראת ערב הדימום מתחזק ומתחילים לצאת מהנרתיק קרישי דם גדולים, אני מרגישה מחוסלת עם בחילות וחוסר כוח. לא עומדת על הרגליים. מתחילה לדאוג שזה לא תקין. למחרת חזרתי למיון.וראו בבדיקת דם שהברזל בצניחה. אבל מבחינתם הדימום תקין ושוב שוחררתי הביתה. בבוקר אני קמה ומרגישה סחרחורת. הולכת לשירותים ובדרך לא מסוגלת ומתיישבת על כיסא. לאחר מכן בעלי מצא אותי על הרצפה. התעלפתי. הוא הזמין אמבולנס ושוב חזרנו למיון. שם ראו מדדים תקינים. ברזל יורד אבל לא נוראי. הביתה.
ביום הבא הגעתי לביקורת. שוב במיון. הפעם לאחר שבאולטרסאונד ראו קרישי דם גדולים ברחם הבינו שיש דימום פנימי חזק שגורם לי לירידת הברזל. הפעם הביאו תרופה לעצירת הדם וגם ברזל בוריד. והמלצה להמשיך לקחת כדורי ברזל.
ברוך ה' לאחר מכן זה התחיל להתייצב. צריך להגיע לביקורת שבועית. בדיקת דם לראות ירידה/ איפוס של הבטא. אולטרסאונד לראות שנספג התוכן ההריוני.
לאחר כחודש נגמר הדימום. כיוון שזה זריקה כימית חייבים למנוע 3 חודשים. ואסור לקחת בזמן זה חומצה פולית. לאחר 3 חודשים אפשר לקחת חומצה פולית ואז ממליצים למנוע עוד 3 חודשים במקביל לנטילת חומצה פולית לפני כניסה להריון.
הסיכון להשתרשות חוזרת בצלקת עולה.
המקרה של הריון חוץ רחמי בתוך צלקת ניתוחית הוא די נדיר וכמעט שאין התייחסות אליו באינטרנט. לי לא היה כמעט מידע.
אז כן. יש עוד סוג של הפלה - זריקה.
שלא נזדקק...
תודה על המסגרת לשיתוף.
אתחיל מהסוף.
עברתי הפלה באמצעות זריקת מוטוריקסט MTX(לא בטוחה שכתבתי נכון). זה בעצם הזרקת חומר כימותרפי (משמש גם לטיפול נגד תאים סרטניים=כימותרפיה) שמטרתו להפסיק פעולה של פיצול תאים, וכך למוסס הריון. משתמשים בזריקה במקרה של הריון חוץ רחמי.
המקרה שלי היה קצת יותר מורכב.
ילדתי תאומים בריאים בניתוח קיסרי. עם כל החשש מהניתוח זה פרוצדורה רפואית די מוכרת שעברה בשלום. לא חשבתי על ההשלכות העתידיות, וגם לא הייתה לי ברירה.
לאחר הניתוח יש המלצה למנוע במשך שנה. אז מנענו. לאחר שנה נקלטתי להריון שהתחיל בדימום, ונפל.
לאחר חודשיים מההפלה אני שוב ממתינה למחזור והוא מבושש להגיע. פחדתי לבדוק אז חיכיתי עוד מספר ימים. ואז התחיל מחזור מוזר של דימום יומיים בצורה לא סדירה. חשדתי ששוב מדובר בהתחלה של הפלה טבעית. אז פניתי למרכז מיון נשים של הקופה. שם בדקו באולטרסאונד, וגילו שיש הריון ברחם אבל מקום ההשרשה בתוך הצלקת מהניתוח הקיסרי. בהריון כזה יש חשש שאם ימשיך להתפתח הוא יקרע את הצלקת. הפנו אותי בדחיפות לבית החולים לשם הפסקת הריון. כיוון שכבר היה דופק, היה צריך להזריק קודם חומר שדומם את לב העובר ולאחר מכן את החומר הכימי שממיס את השק. הזריקה התבצעה דרך אולטרסאונד וגינלי שמחובר אליו מזרק עם חומר ללב ואחר כך החליפו לחומר הכימי. הייתי בערות מלאה. מודעת לחלוטין שברגע זה אני עם רגליים מפוסקות, פוחדת לזוז או לנשום שהמזרק לא יפגע במקומות אחרים. ומרגישה את הרגע בו מזריקים לי את החומר. זה כואב אבל נסבל. נפשית זה כואב יותר! מרגישה איך בזמן החדרת החומר העובר שלי מת! כן. היה לו דופק ודוממו אותו. לא הייתה לי ברירה, ההריון היווה עבורי סכנת חיים, ועדיין, הרגש! איזה כאב.
לאחר הזריקה יש זמן התאוששות קצר, שוחררתי הביתה עם הדרכה להגיע עוד 3 ימים לביקורת בבית החולים. זה היה בצהריים.
לקראת ערב הדימום מתחזק ומתחילים לצאת מהנרתיק קרישי דם גדולים, אני מרגישה מחוסלת עם בחילות וחוסר כוח. לא עומדת על הרגליים. מתחילה לדאוג שזה לא תקין. למחרת חזרתי למיון.וראו בבדיקת דם שהברזל בצניחה. אבל מבחינתם הדימום תקין ושוב שוחררתי הביתה. בבוקר אני קמה ומרגישה סחרחורת. הולכת לשירותים ובדרך לא מסוגלת ומתיישבת על כיסא. לאחר מכן בעלי מצא אותי על הרצפה. התעלפתי. הוא הזמין אמבולנס ושוב חזרנו למיון. שם ראו מדדים תקינים. ברזל יורד אבל לא נוראי. הביתה.
ביום הבא הגעתי לביקורת. שוב במיון. הפעם לאחר שבאולטרסאונד ראו קרישי דם גדולים ברחם הבינו שיש דימום פנימי חזק שגורם לי לירידת הברזל. הפעם הביאו תרופה לעצירת הדם וגם ברזל בוריד. והמלצה להמשיך לקחת כדורי ברזל.
ברוך ה' לאחר מכן זה התחיל להתייצב. צריך להגיע לביקורת שבועית. בדיקת דם לראות ירידה/ איפוס של הבטא. אולטרסאונד לראות שנספג התוכן ההריוני.
לאחר כחודש נגמר הדימום. כיוון שזה זריקה כימית חייבים למנוע 3 חודשים. ואסור לקחת בזמן זה חומצה פולית. לאחר 3 חודשים אפשר לקחת חומצה פולית ואז ממליצים למנוע עוד 3 חודשים במקביל לנטילת חומצה פולית לפני כניסה להריון.
הסיכון להשתרשות חוזרת בצלקת עולה.
המקרה של הריון חוץ רחמי בתוך צלקת ניתוחית הוא די נדיר וכמעט שאין התייחסות אליו באינטרנט. לי לא היה כמעט מידע.
אז כן. יש עוד סוג של הפלה - זריקה.
שלא נזדקק...
תודה על המסגרת לשיתוף.
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 