נגמרו החגים (רמקול)

ואני באופן כללי בנאדם שנורר קשה לי עם שינויים.
אולי זה ההפרעת קשב, או הקצה של הספקטרום שאני חושבת שאני עליו אבל אפעם לא אובחנתי כי זה כמו האסטמה שלי, יש לי התקפי קוצר נשימה, אני לוקחת וונטולין וזה עוזר. למה צריך לבזבז זמן על זה
אנלא אוהבת רופאים⁦🤷🏽‍♀️⁩
קיצער, שגרה זה טוב
אולי זה לא כיף, אבל זה טוב

את כזאת כשרוניתציף

כל בית שלך הוא חור אחר

לגמרי⁦🤦🏽‍♀️⁩מפוחית

וכבר יש לי תוכניות לשנה הבאה
זה תשעים ושבע אחוז פנטוז בינתיים, אבל מי יודע😏

ואני בבית |מבסוט|מפוחית

הגעתי וניקיתי מאבק
ואז הזזתי כמה רהיטים שמצאתי להם מיקומים טובים יותר (מי ידע שארונות כבדים כל כך?)
וגלגלתי את השטיח הענק המעצבן (אנלא אוהבת שטיחים, קלטתי אתזה, לא רק בגלל האסטמה, זה הופך את האווירה בחדר למלאה יותר, רצפה בהירה וחלקה נותנת מראה בהיר ופנוי יותר)
ואז שטפתי
ועכשיו אני והדירה נקיות ורעננות
ואני ערנית עד מאוד ויש לי שירים יפים
לתלות את הפאזל והציור והקנווס? |חושב על זה|
או לנסות להירדם בכל זאת?

טובמפוחית

אז תליתי את הציור והפאזל

מחר נמצא דרך לתלות את הקנווס.

הדבקתי כוכבים לתקרה מעל המיטה במיקום החדש והמוצלח שלה ושמתי גם את הדפים של הקרישמע והמודה אני היפים של אחות על הקיר ליד הכרית ואני מפנטזת על למצוא דרך לתלות את הדבר הזה על התקרה מעל המיטה גמכן. נראה...

נחמד לי ברוך הוא וברוך שמו

רק שאזכור אתזה מחר כשהאהיה מנוונת מעייפות

ה' יעזור

ובכן,מפוחיתאחרונה

לא רוצה להישמע הפכפכה, אבל להדליק את השעון המעורר הקבוע של ימי עבודה עשה לי קצת באסה
לונורא
אני אתגבר על זה
אני אסדר מחדש את השעון הביולוגי שלי ושוב אהיה בנאדם בריא יותר
אינשאללה
ואם כבר בפנטזיות עסקינן, באלי לעשות שבועיים צום שוב פעם, נכון שכתוב לא לעשות מידי הרבה פעמים, אבל עברו כמה חודשים מאז שעשיתי צום ארוך בפעם האחרונה ומרגיש שאחרי החגים זה בדיוק הזמן למרות שהמשקל הוא לא הנושא, מדהים כמה מרגישים בריאים יותר אחרי זה, והמשקל הוא רק פלוס נחמד
מקווה שתהיה לי מספיק נחישות לעמוד בזה, הימים הראשונים הכי קשים ולעשות את זה בלי אבא שצם איתי ואנחנו מעודדים אחד את השני זה בטח יהיה מאתגר יותר.
נראה
יאללה, נישן כמה שעות כדי לא להיות פול זומבי מחר אלא רק ככה בשלושת רבעי, ביי