האמת היא שחשבתי על זה בשמחת תורה, זא, אם אין לימוד וקיום תורה, למה לי ל

כלומר?

למה לחיות, בלי

וואו. לגמרי.
אז אבדתי בעניי
איך אפשר בכלל בלי

זה בכפשוטו, מצחיק (ומעציב) אותי לחשוב על זה שזה הנושא שעסקתי בו בדרשה בבת המצווה שלי, כש כמה מעט ידעתי אז (והיום)

מצד שני אפשר לראות את ההתקדמות

(איך יכולנו להגיע אז למצב הזה, לשכוח, לעזוב
לבעוט ולחלל את שם קודשו
איך העזנו איך)

העיקר זה העמל.