יודעים מה?

בהנהלת: סלט

מכתב פתיחה

החלטתי
אני לא מעריכה אף אחד שפועל למען הערכים שלו כל עוד הוא בשלב שאין לו דאגות בחיים
א זאת פשוט לא חוכמה
ב לפעמים הוא פשוט עושה את זה מהיעדר עניין אחר בחיים

תמיד יש את הברירה לעשות חיים או כסףטאטע הושיעני

(לפחות לנסות)

לאידאולוגיה יש מחיר חברתי
ולא תהיה הקוּל בחבר'ה

למרות שהיא פותחת שערים
לחברות קטנות אחרות

אנשים נוטים להיות אידאולוגים
בצעירותם ואז להתברגן כשהחיים
מתחילים להכביד

הם יורדים מעוצמת 80-100
לעוצמת 20-40

אבל אם היו בצעירותם ניהיליסטים
ודאגו רק לבלות בלי מעצורים
איזה מבוגרים יהיו?

(קצת יותר ערכיים כי משפחה
והיקשרות במחוייבויות גורמים
לאדם להיות שמרני יותר)

והאמת שתקופת הנערות נמדדת
לא רק בתועלת שלה לתקופת הבגרות

היא תקופת חיים אמיתית בפני עצמה

והחברה צריכה אותה

בן 18 נלהב נותן בצבא, בתורה,
בהתיישבות, באקדמיה, באמנות
ואפילו בבידור

מה שבן 38 שהתברגן והיה להורה
וקרייריסט - אין כבר מה לתת

הראשון נייר נקי - והשני מחוק
לך תכתוב עליו דברים חדשים.

יפהחופשיה לנפשי

הערכה כלפי אדםחדשכאן

שפועל על פי הערכים שלו, מגיעה בדרך כלל כשהוא מביא את זה לרמה גבוהה ויוצאת דופן.
אולי אין לו דאגות בחיים אבל הוא כן משקיע בשביל אותם ערכים.

גם אם נזרום ונסכים איתךאוי טאטע!

זה אולי לא חכמה עכשיו
אבל לפעמים הם ישלמו על זה מחיר כבד בעתיד...
מגיע להם קצת הערכה או לפחות אמפתיה...
לא בטוח שהבנתי והגבתי למה שאת התכוונת

...ני שויין...

אני לא מאמין שיש שלב בחיים ללא דאגות.הגיגים בע"מ

כי אתה בשלב ההוא 😅פסידונית

סתם. לא אתיימר.
בכל מקרה זה לא תמיד עניין של שלב אלא של אדם

אני בשלב שאין לאדם דאגות אובייקטיביות,הגיגים בע"מ

עבר עריכה על ידי הגיגים בע"מ בתאריך כ"ד בתשרי תש"פ 10:29

אבל זה טבע האדם להיות מודאג, גם אם אין לו ממה.

אפילו פעוטות מודאגים מאוד כשמשהו חורג מהשגרה, אם לדעתם משהו לו ברחבי הבית לא מתנהל כפי שהוא להתנהל, הם יעשו את כל מה שביכולתם כדי לגרום לו לחזור להתנהג כמו שצריך (אני יודע שאני חורג קצת מהמשעות שאליה את התכוונת של "דאגות", אבל לפי דעתי זה קשור)

ואצל ילדים קצת יותר גדולים אפשר לראות גם את המשמעות שעליה את דיברת, לעיתים קרובות הם לוקחים תחומים שבהם יש למעשים שלהם השפעה ברצינות תהומית, לא משנה כמה התחומים האלו חסרי חשיבות (אובייקטיבית).

וכשהחשיבות (הסובייקטיבית) זהה, גם הקושי (הסובייקטיבי) להקריב זהה

וכשהקושי (הסובייקטיבי) זהה, גם ההערכה צריכה להיות זהה, לפי דעתי.

ויותר נוח לי לדבר על גילאיםן אחרים, אבלך כמובן שגם על עצמי זה נכון, ואין ספק שאני לוקח כמה עניינים ברצינות גדולה בהרבה מהחשיבות האמיתית שלהם.

(וואי, החתימה שלך מעוררת בי המון מחשבות,טאטע הושיעני

לכלוך זו סוגיה מאוד מרתקת, חייב להודות)

תודה, גם בי.הגיגים בע"מ

אני חושב שזה משפט שנכון בהרבה הקשרים שונים.

יפהארץ השוקולד

העלית פה נקודה מעניינתארץ השוקולד

היחס בין התמודדות של קשיים ואתגרים בחיים ברמה האישית לפעולה למען אידיאלים כשאין קשיים.
את מעלה נקודה שקשיים אישיים הם מורכבים יותר ולכן יותר ראויים להערכה, ואני נוטה לדעתך.
אבל אני חושב שחשוב פשוט להבין שצריך להעריך את הנסיון הסובייקטיבי שלנו, אם לאדם מסוים מאוד קשה ללכת ולמרות זאת הוא מתנהל כאחד האדם הוא כבר ראוי להערכה וכן על זה הדרך
תעריכי את עצמך על ההשקעה וההצלחות שלך כי את מכירה את ההתמודדויות שלך. (ואין צורך להשוות להערכה כלפי אחרים)

להעריך משהו נובע מדאגה?יהיה בסדר....

יכול להיות שנובע מחוויה של חוסר או מאיזו הסתכלות עמוקה

אחרת זה יהיה יותר אידיאלים פחות ערכים

אולי המניע לא הכי טהור לפעמים,Reminder

ולא נובע משיקלי מוסריות בלבד

אבל יש דברים שחשוב שיעשו,

והמניע פחות קריטי, כל עוד זה נעשה

טובפסידונית

כנראה השרשור לא היה מובן
רוב המגיבים פנו לאפיקים שונים מהכוונה המקורית

מה הכוונה המקורית?Reminder

חבר הסביר פעם עפי זה את האיסור ללמוד קבלה לפני חתונהקמנו ונתעודדאחרונה

חשבתם שיהיה טוב?!תתעלמו ממני

הצחקתם אותי...

לא רק חושבארץ השוקולדאחרונה