ליחזקאל,למ"מ.
הצילו.
מישו זוכר איך מסתכלים על משולש????
ליחזקאל,למ"מ.
הצילו.
מישו זוכר איך מסתכלים על משולש????
למה 5 טוב בחייייםםם????
ליידי מאדם מיסלבנתיים אני נשארת כי עוד שבוע יש מבחן והמורה אמרה שנדבר על זה אחר כך
אבל עושים בגרויות,לא חוצים.
היה לנו הרבה דיבורים על זה בהקבצה,
נראה לי שהטענה שניצחה זאת ההיא ש"אני עושה חמש יח"ל כדי להוכיח לעצמי שאני יכולה"
הקטע הוא שאז הגיעה הטענה ש"עד לאן תלכי כדי להוכיח שאת יכולה?! מה, אני אהפוך להיות ראשת הממשלה רק כדי להוכיח לעצמי שאני יכולה?!"
הקטע עם הדיבורים האלה שהם כמעט ולא מגיעים לשום מקום
אבל הם נותנים לך הרגשה של "יש עוד אנשים שחושבים כמוני"
בהצלחה במבחן!
אני לא צריכה את זה, תודה.
לא במחיר של חוסר שעות שינה,עצבנות,ש"ב קשים ושיעורים לא מובנים במיוחד 3 ימים בשבוע,לחץ,קנאה ב-4 יח' ואכילה ריגשית.
אני עושה בגרות רק בשביל העבודה בהמשך.
וחוץ מזה,
אני לא באמת יכולה כלום.
רק לרצות.
יש אוניברסיטאות שמקבלות אנשים עם חמש יח"ל מתמטיקה בלי שהם יצטרכו לעשות פסיכו'
אז...
...
ברור שאת יכולה
יש את המשפט ההוא "אפשר לעשות הכל בעזרת כוח הרצון וההתמדה" או משהו בסגנון...
אם את רוצה ברור שאת גם יכולה
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול