לא באמת.
לא ממש אהבתי את זה שהוא קרא לזה ככה.
הצפות בע"מ זה אולי כבר לא אנחנו,
אבל חפירות בע"מ עדיין ברשותנו.
יום יבוא והצפות תחזור אלינו.
לילה טוב, שבת שלום ושבוע טוב לכל החפורים הרטובים
- סוף -
לא באמת.
לא ממש אהבתי את זה שהוא קרא לזה ככה.
הצפות בע"מ זה אולי כבר לא אנחנו,
אבל חפירות בע"מ עדיין ברשותנו.
יום יבוא והצפות תחזור אלינו.
לילה טוב, שבת שלום ושבוע טוב לכל החפורים הרטובים
- סוף -

תיכתבי ותחתמי לחיים טובים ארוכים ולשלום בספרם של צדיקים גמורים (תחשבי שהרבנים אצלנו אמרו את זה לכולם בלחיצת ידיים({רק בזכר}
*אור קטן*
דוס בדם
תאמיני לי הם צדיקים
![]()

ליידי מאדם מיסואני באמת לא התחלתי את זה.
אני יכולה להצביע על המקור הראשוני,
או שלא
אבל עדיין...
בכלל לא קשה
והחושד בכשרים לוקה במה שזה לא יהיה
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)