אברהם אבינו היה מצד החסד והאהבה, ויצחק אבינו הוא מצד הגבורה והדין...

למה? (בור)

ממ
אבל זה לא מה שמחבר אותי ליצחק אבינו.
אני חושבת על יצחק
וזו הגדולה שלו בעיניי

אברהם אבינו איש חסד, יצחק אבינו נאזר בגבורה. 

יש לזה הרבה דוגמאות... 

 

זה נשמע לי מתאים לאישיות שלהם
אבל לא עולה לי דוגמה מוחשית

אברהם אבינו מכניס אורחים הגדול בעולם, אוהב את כולם ומשכנע את הקב"ה לא להחריב אפילו את סדום בעבור כמה צדיקים. 

 

יצחק אבינו עבר את העקידה, ובוחר בעשו להיות ממשיכו ע"י זה שאותו הוא רוצה לברך. (לעומת רבקה שבוחרת ביעקב...)

"עזה כמוות". וזה קשור כנראה...

והמדרשים על המלחמה של אברהם בע"ז מציגים אותו כאיש מסטרא דשמאלא. וגם זה לא סתם

 

ר"ל (אולי) שהטבעיות שלהם היא הפכית למה שהם היו צריכים להוסיף לעולם ולהיות דרכו מרכבה לשכינה. 

קו האמצע מורכב מדרועא דימינא ודרועא דשמאלא ביחד. 

 

לכל אחד מהאבות הקדושים היה מהכל. אבל המידה הדומיננטית שאפיינה אותו יותר מהכל היא זו.

זה שאברהם ויצחק, כל אחד מהם היה בטבעו הפוך ממה שהוסיף לעולם אח"כ, כמו שייעד להם הקב"ה, וזו הייתה ה'עבודה' שלהם, לגלות בעולם מידה שגם בהם היא הייתה נסתרת (בעומק היא אולי הייתה מההתחלה). 

 

לא קריטי

שמעתי מהרב שרקי דברים בסגנון ומן הסתם יש מהמקובלים שכתבו על זה. זה מתבקש מאוד

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)