נכון.

משפט מעניין... 

רוצה להרחיב עליו? 

 

מה להרחיב?

עוד מעט אענה, מקווה שאספיק לפני שבת

להיות לבד בעייני, זה במובן המוחשי של המילה.
כשאתה לבד, זה פשוט אומר שאין עוד אנשים במרחב שלך.
זה אומר שפיזית, אתה יכול לצעוק ורק אתה תשמע.
אבל רק פיזית.


אתה יכול להיות לבד, אבל עם אנשים ברוחך.
להרגיש אהוב, להרגיש שיש עכשיו מישהו כאן שאוהב אותך. שמרגיש את הצעקה שלך. ואז אתה לא בודד.


כשאני חושבת באמת על הפירוש המילולי, אז מישהו שהוא בודד הוא יחיד, ללא אף אחד איתו
מישהו שהוא נמצא לבד הוא ללא אנשים סביבו (אנחנו לא אומרים "אני נמצא בודד" כשאני פשוט לבד בבית, אנחנו נאמר "אני נמצא לבד בבית")
קצת קשה להעביר את הרעיון במילים, כי מדובר בהרבה תחושות אישיות שלי.


ולהיות בודד, זה ממש להרגיש בודד בעולם הזה, בלי נפש שנמצאת איתך בעולם.
ולכן גם אפשר להיות עם עוד אנשים לידך, פיזית, אבל בכז להיות בודד בתחושה.

וההבדל הוא ככ עצום מכיוון שדבר אחד הוא בתחושה הפיזית, והשני בתחושה הנפשית.
והרגש והגוף הם ככ שונים אחד מהשני. הם רעיון שונה לגמרי. ב"ה יש אנשים שממש מחברים בין הגוף לנפש, וזה נצרך כי אנחנו חיים בעולם מוחשי, אבל זה לא אומר שההבדלים בין הגוף לנפש שונים.

קיצר
אני ממש מרגישה שלהיות לבד זה פיזי, ולהיות בודד זה רגשי. ולכן הם ככ שונים אחד מהשני, ולהיות בודד זה עוד יותר כואב, כי הנפש שלנו הרבה יותר רגישה מהגוף, והנפש שלנו היא הרגשות והמחשבות שלנו וכו'.


חפרתי מקווה שהובנתי

(מרגישה כמו תלמיד מסכן שמרשה לעצמו להסביר לרב שלו משו)

ממ
יש לרבינו משהו לומר בנושא? (צמא)

כמעט הפכים

זה דומה למה שכתבתי,

פשוט מדגיש את העניין שלהיות לבד ממש לא אומר שאתה בודד, וכאן זה באמת הפוך, כי כשאתה מתבודד (התבודדות עמ להתחבר לקב"ה לצורך העניין) זה מחבר אותך ומקרב.

סתומה את לא, כנראה