מביך אותי להגיד אפילו מה היא אמרה עכשיו.
פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
חברה שלי מדרדרת. וזה ממש לא בקטע טוב.*אור קטן*
אי זה בסדר,עלה שלכת
גם לי יש חברות שאני לא מבינה איך יוצא להן כל מיני דברים מהפה, אותי זה לרוב משעשע. אם זה מפריע לך אז תחתכי.
אוף אבל זה מבאס אותי.*אור קטן*
כי באמת שמה שהיא אמרה היה ככ פוגעני, שקשה לי להחליק על זה ולהשתעשע.
הערת לה?עלה שלכת
זה קורה כל הזמן או חד"פ?
כן.*אור קטן*
לא הזיז לה.
קורה הרבה מאוד.
קורה הרבה מאוד.
אז תחשבי אם את עדיין רוצה להיות חברה שלה.עלה שלכת
זה בטח לא כיף לשתיכן היציאות שלה וההערות שלך.
הו אני חושבת על זה המון.*אור קטן*
אבל מגיעה כל פעם לאותה המסקנה- היא חברה מכיתה א', נקשרתי אליה ככ וקשה לי להתנתק ממנה. בטוח זה יקרה באופן טבעי מתישהו, ועכשיו אנחנו לא לומדות באותו מקום בכל מקרה...
בהחלט לא כיף.
בהחלט לא כיף.
אז תני לזמן לעשות את שלו..עלה שלכת
תנחומי, זה מעצבן איך שחברים משתנים פתאום.
זה מה שאעשה כנראה...*אור קטן*אחרונה
אוף לגמרי. במיוחד כואב עם אלו שאנחנו הכי קשורים אליהם. לא מפתיע
שלוםזית שמן ודבש
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

