פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
ופתאום בא לי חברה...נצח נצחים
ופתאום גם לי...קשה זה טוב :-)
סתם, ממש מבינה אותך..
אבל תהיה חזק
אבל תהיה חזק
תודה תודה כנל...נצח נצחים
סיפור חייעלה שלכת
ואז אני חושבת איך אני אשלב את זה עם כל החיים העמוסים שיש לי כבר וקצת מתחרטת.
אוך זאת באמת התמודדות קשה, אפילו לא רק מבחינה הלכתית, גם אם אני מחליטה שלא מעניינת אותי ההלכה זה מסובך מבחינת החברה, ההורים.
אבל הי אתה כבר ממש עוד מעט יכול להתחיל לצאת;) זה פלוס משמעותי
אוך זאת באמת התמודדות קשה, אפילו לא רק מבחינה הלכתית, גם אם אני מחליטה שלא מעניינת אותי ההלכה זה מסובך מבחינת החברה, ההורים.
אבל הי אתה כבר ממש עוד מעט יכול להתחיל לצאת;) זה פלוס משמעותי
תכלס,אני גם ככהנצח נצחים
אבל עם הישיבה גבוהה..כאילו מה חברה?כשאני כל היום לומד גמרא??לא מתאים..דוקא אין לי בעיה מבחינת הורים וכו..אני כבר ילד גדול ואני יודע מה אני עושה..אני לא רוצה להתחתן מוקדם ככ יש לי עוד איזה שנתיים שלוש וחוץ מזה בנות מתחתנות יותר מוקדם מי יודע אולי תתחתני לפניי..
כן, נכון.עלה שלכת
את האמת שיש מצב..
הלוואי שיהיה לי חבר שאני פשוט אתחתן איתו בסוף, כי להתחתן עם שידוך שיוצאים איזה חודש וזהו זה נראה לי לא משהו.
אני תוהה אם זה טוב שההורים שלי כל כך נגד קשר ומגדלים אותי בסביבה נפרדת או שבגללם אני מפספסת חלק מה"נעורים" שלי? לא יודעת. ברור שיש לזה פלוסים ומינוסים אבל לפעמים יש לי תחושת החמצה כזאת.
הלוואי שיהיה לי חבר שאני פשוט אתחתן איתו בסוף, כי להתחתן עם שידוך שיוצאים איזה חודש וזהו זה נראה לי לא משהו.
אני תוהה אם זה טוב שההורים שלי כל כך נגד קשר ומגדלים אותי בסביבה נפרדת או שבגללם אני מפספסת חלק מה"נעורים" שלי? לא יודעת. ברור שיש לזה פלוסים ומינוסים אבל לפעמים יש לי תחושת החמצה כזאת.
ברור שזה טוב,ככה את מביאה את כל הלב וכל העוצמותנצח נצחים
לבן אדם אחד ולא משאירה חלקי לב אצל אנשים מפעם שהיו חברים שלך
תודהנצח נצחיםאחרונה
וואי, גם ליהשאלה.
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

