(זה קשה. ויותר משזה קשה, אי אפשר להבין, ואפשר רק לנסות)

(גם לומר אי אפשר, אבל איכשהו, חייבים)

[זה כואב. מאוד. כל חלק בנפרד, והשילוב שלהם ביחד... לא פשוט. בכלל לא.

ולגיטימי שי'הי'ה קשה, וגם- לגיטימי, וצריך, תמיכה. כי כל אדם הוא רגיש, ברובד כזה או אחר, ויש דברים ששוחקים וכואבים ושקשה.

וטוב שכך, אחרת לא היו חיים, אבל זה לא הופך את זה לקל יותר. ו לפעמים צריך חבר טוב (ואולי גם זה לא, מה שהרמ לשעבר אמר), להשתדל.

עכ"פ, מחר חוזרים לישיבה, תורה, רבנים, חברים, תשתדל להשתחרר קצת, להתרענן, לשחות, להתחזק, ו להתפלל
{למרות שגם עכשיו, זה שונה, ואני אבוא ביתך)]


[וזה אולי פחות שייך עכשיו, אבל נצרך ממני לומר- תחשוב רגע על מה אתה עושה, בכל רגע, כשאתה שם בשבילם, כשאתה מבקש להעביר, כשאתה לא מבקש להעביר. עולמות כפשוטו. ואני רוצה להביע הערכה ו וכו, אבל אי אפשר, אז לפחות תחשוב על הנ"ל]

(אממ כן התכוונתי לרמ של הכיתה המקבילה, מה נעשה, זה ארוך, מחילה)

אשריך ממש (וזאת הסתכלות, וואו, מפליא)

אתה ספרדי?

מעניין

את/ה היית בצבא?

בהזדמנות אם אתקל בחיילת בבגדי ב' עם חצאית, אנסה לצלם עבורך.