אני לא בנויה לסגנון שלהם

זה פשוט מעצבן
עבודת המידות.

טיפים לאיך להירגע? או לאיך להגיב באסרטיביות? למה אני לא אסרטיבית??

רגע רגע, הבעיה היא שאת עדינה מדיי,
אשרייך! ואוו, רוב האנשים שאני מכיר זה הפוך.

קשה לי עם ויכוחים. וכמעט תמיד אני מתכופפת ומתכווצת. אוף

הממ, ואוו, נשמע, קשה,
למה את מוותרת על הדעה שלך?

וקל לנהל אותי. ונמאס לי מזה. אני כמעט תמיד אוכלת את הלב בסוף

תראי, את לא צריכה להפסיק להיות נחמדה,
זא, זה לא בהכרח סותר לעמוד על עמדתך ולהיות נחמדה,

בגלל שאני התחלתי מצד קצת הפוך מדיי, זא שכפיתי (מחילה על המילה הקשה) את דעתי על אחרים בערך, אז אני צריך לעבוד להיות יותר עדין ולתת מקום לדעות של אחרים *יותר* מאשר שלי,

את אולי יכולה לנסות לעשות רגע התבוננות עם עצמך אפילו באמצע שיחה ולראות, רגע, אני בטוחה בדעתי? היא יותר טובה מאשר הצד השני?
אם התשובה היא כן, אל תתני לעצמך לוותר, בעדינות, בטיעונים נוספים, אפילו להגיד שלך זה מרגיש הכי נכון,
זו דעתי.

(יצא הודעה רשמתית קצת, מחילה)

דוגמא:
מישהי מהדירה יצאה לבילויים כל הלילה, למסעדה ולסינימה לראות סרט, ולא לקחה איתה מפתח. היא לא תחזור ותיקח מפתח, היא תגרום לי לשים שעון מעורר ל3:30 בלילה כדי לפתוח לה, למרות שהיא ממש לא בסדר. אני פשוט נחמדה מדיי, אפילו לא אמרתי לה שזה לא היה בסדר. פשוט עשיתי את זה ושתקתי. דוגמא אחת מני רבות.

ממה לדעתך זה נובע?
 

אני מעדיפה לרצות אחרים במקום להתעמת, אני לא נחרצת, אני מאוד מפחדת לפגוע, אני נתפסת כעדינה מדי וזה פועל לרעתי. קל לקבוע לי עובדה

לענ"ד "מהאופי שלי" זו תשובה שמקשה על התהליך, (קשה להילחם בעצמך)
לענ"ד לא כל חוסר הסכמה למשהו זה בהכרח עימות ק"ו פוגע, צריך להפנים את זה,
בהצלחה לך.

(כנ"ל)

לא בהכרח רק פוגע או גורם לויכוח.. קשה לי שמתאכזבים ממני.. ואני נמצאת במצב שכל צד מושך לכיוון אחר ובטוח מישהו יתאכזב כולל אותי ובאלי פשוט להצליח לומר אני רוצה שיהיה ככה ולא אחרת

נו, אז איך את נותנת לעצמך להיות מאוכזבת מעצמך?
 

אוטומטית אני רוצה להיות בסדר, ורק אחר כך אני מרגישה רע...

אני לא אגיד לה בטלפון שאני לא מסכימה איתה ואני רוצה אחרת, אני אתאכזב ששתקתי רק אחר כך ואבקש ממנו שידבר במקומי.

הממ, מה עם ההתבוננות שהצעתי?

צריכה ליישם את זה. יש בזה צדדים טובים, פשוט אני צריכה ללמוד לעמוד על שלי... מבינה את זה בשכל.. לאט לאט. תודה!

לפעמים אנחנו מפחדים לפגוע ולכן מבליגים ולא מדברים, ובסוף צוברים כעסים ואז פוגעים הרבה יותר..
ואז בסוף לא חסכת כלום, גם יצאת בתחושה קשה וגם- כמה אפשר להבליג ולשתוק?

ממש חשוב לדבר. פשוט לדבר.

לנוח. לשמוע מוזיקה באוזניות. (באוזניות דווקא!)


אני גם צריך להירגע.

בהצלחה לכם! זה לא פשוט.


ודש

מזל שהוא עקשן.. זה עוזר לי, אבל אני צריכה גם לבד

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)