בזמן עזרא ונחמיה התכנסו בכד תשרי לחתום אמנה, שלושה ימים צמו, נמסר בידם בכז וביטלו אותו, ואז ביקשו גם על יצר עריות, "חבשוהו תלתא יומי", ושחררו "חי מוחלש" בראש חודש - היום.
פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
אתם יודעים מה קרה היום מזמן?קמנו ונתעודד
עאלק מוחלשרץ לשום מקום
תאר לעצמך אם היה אותו דבר בתוך המשפחהקמנו ונתעודד
באמת חסד גדול עשו עמנו
יענו אותו יצר?רץ לשום מקום
אה זה הפשט?
"דלא ליגרי איניש בקריבתיה"קמנו ונתעודד
וואלה חידשתי לי לא ידעתי את זה עד עכשיורץ לשום מקום
בשמחה.קמנו ונתעודד
אגב, ביחס לעצם מה שאמרת,
אפשר לומר שהחידוש הגדול של היום הזה הוא שמתוך (ובעצם למרות) ההכרה בקושי העצום שביצר, והרצון לוותר עליו ולהיות מוכנים לוותר בשביל זה על שכר העמידה בניסיון ("לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן"),
אנחנו מגיעים למסקנה שבכל זאת זה דבר טוב ששווה שיישאר בעולם.
זה ממש א גוואלדיגע מסקונה
תדעו שממש כאב ליקמנו ונתעודד
להעיר בנאדם לשמור. מזל שכאן אין דברים כאלה. צדיקים שהם.
אם מישהו יחליט לקנות לי פרוייקט השו"ת זה יהיה מעשה נפלא מצידו, אני אפילו אשתדל להתרגש.
תיקון לאה מוזר בלי רחל, אבל נותן מיקוד חשוב.
החיסון הראשון בהיסטוריה!סביוןאחרונה
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ
שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול