בס"ד
ימים לבנים וריקים
הן עיני למדו לחייך
וחדלו מכשכבר
לזרז על לוח שעון את מרוץ הדקים
גשרים ישרים וגבוהים בין אתמול ומחר
לבבי התרגל אל עצמו
ומונה במתינות דפיקותיו
ולמתק הקצב הרך
מתפייס
מוותר
ונרגע
כתינוק מזמר שיר ערסו
טרם סגור את עיניו
את האם הלאה פסקה מלזמר
נרדמה
**
בשלב זה אני בעיקר עייפה
רק התחלנו ואני כבר מותשת
אני צריכה זריקת אנרגיה כלשהי
אה ואם למישו יש כישוף או שיקוי שיעזור לי לשכוח שאני אני זה יועיל מאוד
דיכאון חורף מדיפק על דלתותי ואין לי זמן אליו
אני עסוקה מידי בשלל המשימות שלי
אבל היום אני מתעלמת מהכל
אני עייפה
אז אחר כך אתמלל את הפגישה
ואחר כך אחפש טבעת
ואחר כך אקרא מאמר
ואחר כך אחר כך
ובכלל מה אני מעזה להתלונן
אני מתחתנת
אורית אמרה שאין חוק כזה שכופה עלי להיות מאושרת עכשיו חודשים שלמים
אבל מרגיש לי כפוי טובה שלא להיות מאושרת
ואני לא מאושרת
כי אני מותשת ואני שירה והברירת מחדל שלי היא דיכאון
אז אני כפוית טובה
וזה מבאס
