א)
רוב הגברים לא אוהבים ילדים בכללי, גם כשהם מתחתנים הם לא חולמים על ילדים וריח של תינוקות כמו האימהות שאת רואה סביבך, אלא יותר כמו על זכות ומצוה וכד', כשהילדים נולדים רבים מהגברים לא נהנים מהטיפול בילדים, וודאי שלא מהמלאכות הפחות מקסימות (כמו טיטיול והשכבה), בניגוד לחלק מהאימהות, והם בהחלט לא חושבים על ילד מעצבן שהוא חמוד באותו הרגע שבו הוא מעצבן
אבל הם אוהבים את הילדים שלהם מאוד מאוד מאוד, וכל אחד מהם יעדיף שאם חלילה נגזר על בנו לסבול אז הוא רוצה לסבול במקומו, וכל אחד מהם חולם שילדיו יצאו יותר מוצלחים ממנו עצמו, וחלילה כשאין ילדים הכאב עצום ונורא
כמובן שיש גם נשים רבות שלא אוהבות ילדים בכללי (אני מכירה אמא שמטורפת על ילדיה והיא כמעט נגעלת מילדים אחרים - את לא חריגה כלל)
ב)
למה אוהבים? כי ככה ה' ברא אותנו, נס ופלא כדי שיהיה לנו הכוח והיכולת לגדל את הגדיים כדי שיהיו תיישים
אני מכירה אנשים מעצבנים שלא ברור לי למה הם אוהבים את עצמם, איך הם מצליחים? ככה זה, נס ופלא מה'
ג)
ממליצה לך לא לעסוק בדבר הזה בכלל (אלא אם זה מטריד אותך בצורה ממשית, ואז לכי לשאול אנשים מומחים לתחום)
אולי זה מרגיש לך מעמיק וחכם לחשוב על זה, אבל את רק מייצרת לעצמך מין סיבוך נפשי כזה וכשתגיעי לגיל המתאים לחפש בעל הדיון הזה יחפור לך במוח ובלב ויעיק עליך
את יכולה להיות סמוכה ובטוחה שכשתגיעי לרגע שזה יהיה רלוונטי, הדברים יהפכו ליותר פשוטים וברורים
אני מניחה שבגיל 8 לא ממש הבנת למה מתחתנים, למה חצי מהשירים הישראליים עוסקים באהבה, למה יש ז'אנר סרטים רומנטיים
וגם היו לך ראיות לכך שזה טיפה מיותר, הרי אנשים רבים עם בני הזוג יותר משהם רבים עם החברה הכי טובה
וגם כשנפרדים מחברה אז לא עצובים כ"כ כמו כשמתגרשים
וגם שראית סביבך בעלים או נשים ממש מעצבנים, ממש אבל, אז למה הם נשואים ואוהבים?
נכון?
היום את בטח מבינה יותר
עוד כמה שנים תביני אפילו עוד יותר את העניין בלהתחתן
וכשתמצאי את בעלך, אז ממש ממש ממש תביני
ובחתונה הכסף תצחקי על המחשבות האלו של גיל 8
אותו תהליך את תעברי לגבי ילדים
כשתתחתני תביני יותר,
כשתהיי בהריון תביני יותר
כשתלדי תביני עוד יותר
כשהוא יגיד אמא את סופית תביני
כשהוא יהיה חולה בפעם הראשונה ואת תרגישי כאב פיסי בלב מדאגה, אז זה יהיה ממש ברור
ד)
לכן אני מציעה לך רק לזכור ולעסוק בזכות הגדולה שיש בלהקים בית בישראל, משכן לשכינה
וכן בזכות להעמיד דורות ישרים מבורכים
להזכירך שגם בשואה אנשים ילדו, וכך פסקו חלק מהרבנים, למרות שידעו חלקית את העתיד הצפוי לילדים אלו
ה)
לגבי הקטע של עוד ועוד ילדים
זה בהחלט לא קל, אבל אנחנו מאמינים בזה, מאמינים בזכות של להביא ילדים יהודיים לעולם
בנוסף ישנו הטבע האנושי הניסי והלוא מוסבר שהזכרתי לעייל ותמיד משתוקק לעוד ילד, ורק עוד אחד, ועוד אחד
עיצה קטנה: לגבי הטירחה, אל תחששי, לא יולדים שביעיה ביום אחד
הם באים לאט לאט והחל מגיל מסוים הם עוזרים זה לזה
הצלחה רבה במשימות הגדולות של החיים!!
זה עלול לנבוע מהעובדה שהם לא מספיק מכירים בזכות של ללדת ילדים יהודיים
