אני מנחש שיתרמו להם עכשיו יותר ממה שהיו אמורים לתרום במופע..

לא היה עדיף להראות שהוא דווקא לא שם על ההתבכיינויות שלהם?

פחות מעניין אותו לעשות דווקא

עכשיו כבר מתברר שעמותת "עזרה למרפא" שקועה בחובות כבדים ושהאירוע שבוטל היה אמור להצילה מבחינה פיננסית, ככה שאת העזרה מבקשת עכשיו העמותה מהחברים ולא החברים מהעמותה.

אז נשמע לי שמי שהכסף אצלם הם אלו שיכולים לקבוע מה תוכן הערב שבמסגרתו הם פותחים את הארנקים, לא לצורך "כפייה" אלא מפני שמבקשים מהם לגהץ את הכרטיס, ושממילא אם הם לא יגהצו אותו במופע הזה יהיה צריך לגהץ אותו עבור עמותות אחרות שעושות את אותם דברים.

בסרטון הוזכר שהתזמורת הפילהרמונית שהיתה אמורה להשתתף באירוע פרשה ממנו עוד טרם הביטול המוחלט (מה שכמובן תואר כחלק מאיזו כפייה חילונית, וספציפית לגבי התזמורת ברור שאין זה כך שהרי מי מונע ביד כל נגן שהוא לבוא במקומם ולזכות בבמה ובמקום ובכבוד, אבל ניחא, נניח שזה מעיד באמת על תוקפנות וחוסר סובלנות כלפי הדת והדתיים). ואף הוזכר שם שלא ברור מדוע המופע פסול להשתתפות הפילהרמונית ובפרט שבתזמורת מנצח גבר ולא אישה.
ובכן בעניין הזה טועה לחלוטין הרב מהסרטון המסנגר על הרב פירר, שכן ראשית הפילהרמונית הישראלית היא מוסד ציבורי ממומן בכספי ציבור (כולל זה המתנגד להדרת נשים וממלא את היכל התרבות בקונצרטים של אותה תזמורת בדיוק) ולא מתקבל על הדעת שתופיע כמוסד ציבורי באירוע פרטי מדיר נשים. ושנית הרי כל בר דעת מבין שההלכה איננה אוסרת שמיעת מוסיקה שנשים מנגנות. כלומר, יש הדרת זמרות מובנית בשעה שנגניות מורשות להשתתף, ולסיום יש לציין כי התזמורת הפילהרמונית הישראלית דווקא הציגה קונצרטים בניצוח ובשירת נשים, כגון ערב עם נורית הירש כמלחינה ופסנתרנית מובילה (כולל שירת שיריה עם זמרות), בהופעה שאף ניתן למצוא את הקלטתה ברשת.

לי זה נשמע שמהשמיים מנעו מהרב פירר לעשות דבר ליצנות מגוחך ומופרך, ואף בלתי הלכתי לחלוטין.
בואו באמת נפתח את הנושא כמו שצריך.
מה פתאום הרב פירר, חסיד בעלזא, מתכנן מופע "מחווה לשלמה ארצי" או לשיריו?
מה לרב פירר ולשלמה ארצי עם "ארץ חדשה" שלו, שבמפורש מטיף לפאציפיזם ונסיגה משטח שבו שוכנים בני עם אחר, גם אם זה בלב ארץ ישראל?
וכי אם רק זמרים גברים היו מביאים נכאת ולוט מזמרת הארצי, האם זה היה הופך את הטקסטים הקונטרוברסיאליים והממש לא-צנועים שלו ("הסדרים רומנטיים", "מזדהה עם מיעוטים", "יש לו דרכים משונות לומר לך" וכן הלאה וכן הלאה, באמת אלו רק דוגמאות קטנות ורחוקות מלהקיף הכל) לכשרים יותר בהשגחת בית דין צדק בעלז?

אם פונים "לכל הקהלים" אז לדעתך אפשר להכתיב לאותם "הקהלים" לאיזה מופע לבוא ואיפה לתרום?
האם אותם "הקהלים" שאתה מזכיר, ושלכאורה המופע שקולע לטעמם הוא מופע של שלמה ארצי, הם "קהלים" שמעוניינים ששום זמרת לא תופיע?
זה נשמע לך הגיוני?
ואגב, מה לגבי השאלות שהעליתי?
עזוב אותך מסיסמאות ומקלישאות, לעצם העניין האם הרב פירר באמת רוצה להיות מזוהה עם האירוע המתואר?
מה זה משנה אם "הרב פירר לא אירגן בעצמו את האירוע", בשורה התחתונה האם זה מזוהה איתו, או איתי או איתך או עם עמותת "עיר עמים" של השמאל?
וראה תגובתי הנוספת שהצבתי בעניין הסרטון שהועלה כאן.

ולאור מה שאתה טוען לגבי הרב פירר אז אולי גם להיגיון שלו.
מין הגיונות שכאלו.

אלא אם כן אינך מאמין בתורת ישראל
שם מצינו כתוב "לא תגורו מפני איש"

אני דווקא סוברת שבהיגיון שלך יש בעיות.

ועוד לא ראיתי שאף אחד ניסה בכלל לענות כאן לשאלותיי.
אז במקום להמציא או לענות בסגנון "הכל עובר עליך" פשוט תנסי לענות לעניין.

את לא עונה לשום שאלה אלא משמיצה ומקטלגת.
שאלתי שאלה ואת מתחמקת ובמקום זאת מטילה דופי ורפש.
מה שברור לך נראה לי כשטויות, קישקושים ועירבובייה של הבלים.
הוא זה שמבקש כסף מאנשים ותוך כדי כך רוצה לחנך.

בין אם אני או את בעד השיטה הזאת או נגדה או ללא דיעה, עדיין נשמע שזה נכשל כישלון מחפיר.

הניסיונות שלך להשיב הם אלו שהגיעו אל מבוי סתום.
אני פשוט לא מפחד להציב שאלות גם בנוגע למה שעושה אדם צדיק (ואני לרגע לא ציני בנקודה הזו), ולהבהיר שיש בעיות היכן שיש.

לא ענית לשאלות אלא פשוט אתה חייב להיות עם המילה האחרונה שהיא דעה פרטית, אפילו שהיא נשארת בקושיא מוחלטת.
"הבנתי שהוכחת שעכשיו יש בשמיים חושך, ירח וכוכבים ועדיין לדעתי זה יום".
פשוט מופלא.

לא התפקיד שלך להחליט בשביל הקוראים והגולשים.
לא זכור לי שמונית לתפקיד הקובע בענייני טענות והוכחות.

שאלתי במפורש "מה לרב פירר ולשלמה ארצי עם "ארץ חדשה" שלו, שבמפורש מטיף לפאציפיזם ונסיגה משטח שבו שוכנים בני עם אחר, גם אם זה בלב ארץ ישראל" ולא ראיתי תשובה על זה.
אשמח שתעני.
אבל בינתיים נשמע לי שאת מחפשת לחפור מתחת לאדמה כדי להתחמק מלענות.

אני לא אנסה בכלל להמשיך.
משאיר לקורא לשפוט.

יש לי רק שאלות, כאלו שלא נענו ושאת מתחמקת מלענות להן בעקביות מופרכת ומגוחכת.
וכל מה שאני עושה כאן זה רק כשירות לציבור הגולשים והקוראים.

שכל שאלה שיש לך בנוגע למעשיו, רעיונותיו וכוונותיו של בני גנץ - את מפנה ישירות לבני גנץ

את שוב מנסה לייצר הפרדה מלאכותית ושקרית בין עניינים ולקטלג אותם כראות עינייך, גם אם זה נוגד לחלוטין את המציאות

אבל ראשית, העמותה היא ציבורית, ושנית האירוע היה אמור לפנות לקהל רחב ובוודאי לא במסגרת חרדית, אבל כן תוכנן לפי רצונותיו של הרב, אז זה חורג מעניינו הפרטי.
זו הבנתך שזה עניין פרטי, אבל ההבנה שלי שונה מההבנה שלך וההבנה שלי היא, שעניין פרטי זה איך מנהלים את הבר מצווה של הבן שלך, לא איך מנהלים אירוע עם התזמורת הפילהרמונית שבמסגרתו פונים לציבור הרחב ומבקשים שיפתח את הארנקים.
משאיר לקורא לשפוט.

אלא את שיריו (מופע "מחווה" ולא מופע של הזמר) - אותם שירים שלא העזתי אפילו לצטט מקצת ממה שהם מייצגים ומהמסרים שיש בהם - שלא ברור הכיצד אפשר גם לשמוע אותם וגם לחשוב שזה יהיה מופע "הלכתי" רק כי יש הדרת זמרות.
תמשיכי להתעלם מהעובדות.

תשתדלי לדבר בשם עצמך.
ותפסיקי לייצר כל מיני רמיזות מקטלגות (תוך כדי כל הדיבור הצבוע על הדאגה מפני "פילוג בעם" ו"בועה פרטית").

שאני נורא מצטערת שנכנסתי להתכתבות שהיא לכאורה דיון אבל אין כאן עם מי לדון. נוצר כאן שיח לא מכבד ולא נעים.

יום טוב לך! מוזמן לא לבוא לכנס הבא של "עזרה למרפא". אבל אם אתה מעוניין, אפשר לתרום להם באינטרנט.

זה מי שמשמיץ ופוגע תוך כדי הטפה לאיזו מין אחדות ויציאה מ"בועה".
מכל מקום עם תרומות אין לי בעיה. אכנס לאתר ואתרום להם.

שהוא לא יודע מה הוא עושה בכל הנוגע לפעילות הציבורית.
כי הרעש שהתעורר מייד סביב העניין - ושלחלוטין לא היה תלוי בו לגבי מה באמת נחשב "קונצנזוס לאומי" - הביא עכשיו לסכנת סגירה לכל המפעל כולו שגם כך שקוע בחובות כספיים כבדים.
זה בדיוק מה שהעליתי מהפרסום הראשון שהצבתי כאן.

לי יש דרישה להיות כנים ואמיתיים ועקביים.
זה שדעתך היא שאין שום בעיה פה, ושום בעיה שם, ושום בעיה עם שום דבר רק כי זה של הרב פירר, לא הופך אותך לצודק, אלא למי שמפחד להסתכל למציאות בפנים.

לדעתי כן.
משאיר לקורא לשפוט.

אבל לדעתי שאלה לגיטימית ואולי אף קרדינלית לעניין כולו.
משאיר לקורא לשפוט.

זה ויכוח חסר פשר שלא מוביל לכלום

כמו שאין לי שום מושג איך עמותה נקלעת לחובות של יותר מעשרה מיליון.
וכמו שאין לי שום מושג איך מתעלמים כאן מהציפייה של יושב ראש עמותה - הגם שהוא בלי ספק איש צדיק ומעולה - לתת כסף לכיסוי חוב תוך כדי שהוא מחנך אותם ומכתיב איך יתנהל אירוע ההתרמה.

לך אין אירגון, ואתה לא עוזר לאף אחד... אבל לבקר ולצעוק אתה יודע. 

זה כולם יודעים.

כמה עלוב אתה שאתה קורא לזה "חוב" ושהוא מחנך אחרים.

בנאדם שעוזר לאחרים בלי תמורה, מבקש מהם לתרום כדי שהוא יוכל להמשיך לעזור להם!! 

יכל לעשות בכלל בלי מוזיקה, ולמרות זאת הוא מפנק אותם במוזיקה שלא ירגישו פראיירים (כנראה הוא יודע שיש אנשים כמוך)

אתה קורא לזה חינוך ברוב חוצפה.  הוא משמיע את המוזיקה שלדעתו טובה ואף אחד לא אמור לחנך אותו.

אם עכשיו לקחתי אותך טרמפ ואני משמיע ברכב שירים שאני רוצה אני מחנך אותך??  כמה אגוצנטריות וכפיות טובה. 

(וזו לא התגובה הראשונה שלך שאתה בטוח שכל העולם סובב סביבך)

סיימת להביך את עצמך בפרדוקסים?
סיימת עם האנלוגיות המופרכות בין הרכב הפרטי שלך לבין מופע בהשתתפות הפילהרמונית (שכשלעצמה אגב תורמת את המופע לעמותה)?

אני מציע לך פשוט לשבת בשקט ולתת למי שבאמת עוזר לאחרים להמשיך.

אם אתה לא רוצה לעזור אל תעזור... אבל לפחות אל תפריע לאחרים ותגרום נזקים.  

וזו הנקודה החשובה כאן מכולן.
לתרום כסף תמיד אפשר.
אבל לעמוד על האמת ולא לאפשר דמגוגיה זולה, קלישאות חבוטות, סיסמאות חלולות ופחדנות רופסת זה גם חשוב.

וגם לא ענית על מה שטענתי נגדך..

חוב זה חוב גם אם אתה החלטת שבמילון שלך זה "עלוב" לקרוא לחוב חוב.
ובקשת תרומות, גם אם תוך כדי מופע "מחווה לשלמה ארצי", היא בקשת תרומות, גם אם בלקסיקון הפרטי והנלעג שלך זה נקרא "לפנק במוזיקה" (כאילו ששומעי לקחו של שלמה ארצי מעולם לא שמעו מוזיקה לפני כן).
"המוזיקה שלדעתו טובה" זה בדיוק מה שקרוי חינוך, גם אם פתאום אצלך זה לא.
אתה מסתבך עם עצמך וחושב שאחרים לא רואים.
משאיר לקורא לשפוט.

אם אני עוזר לאנשים בדברים שהם לא יכלו לבד ומבקש מהם כסף שאוכל להמשיך.. מי חייב למי?

אולי גם תקרא לו גזלן?  (בחיי, אתה הזוי.)

כן זה לפנק - כי הוא לא חייב בכלל לעשות את זה כדי שיתרמו

מה הקשר שהם שמעו לפני? אז עכשיו הם לא נהנים?  מגוחך...

לאף אחד אין שום בעיה לשמוע שירים רק שלא ישימו כמה שירים שהוא אישית אוהב אל תהיה מגוחך..

מי שכופה על השני לשמוע דווקא הוא זה שמחנך את השומע.  במיוחד כשמדובר פה בהלכה שהם יודעים טוב מאד שזה דרך החיים שלו ואין לו שנאה לנשים והוא עזר להמון נשים. 

כמו כן טענת שהכפייה היא אצל השומעים שלא מעוניינים לשמוע משהו מסויים אלא משהו אחר, ואת כל זה השארתי לקורא לשפוט.
אל תהיה יומרני ואל תדבר בשם אחרים.

אתה כקורא אינך רלוונטי כי אתה בעל הדבר. את דעותיך הצגתי כשגויות מכל וכל וזה בדיוק מה שנותר לקוראים ולגולשים אחרים לשפוט. לגבי אחרים שאתה מתייחס אליהם, ובכן כל אחד מאלו שהתדיין איתי כאן וחלק על דעותיי יצא - להבנתי הצנועה והלא-מתיימרת - טועה לחלוטין וזאת הראיתי, וגם זה נותר לקוראים ולגולשים אחרים לשפוט.

זה מה שהם רצו, רעש ציבורי.

התכוונו שהם אוהבים רעש, הם מתלהבים שיש להם פרשה חדשה על חוסר צדק ושוויון... (הדרת נשים)

ח"ו לא נותנים להם לנצח, מדברים על זה

אבל בזה שאנחנו "מתווכחים" איתם על מי צודק זה תכלס שיא המעניין אותם. הם רוצים את זה.

מסכימה לחלוטין.

ובהחלט כל פעם הם מוצאים איזה סיפורון ועושים ממנו עליהום, וככה מתייגים בתקשורת ציבורים שלמים...

ספר להם את זה בתקשורת, אולי משהו ישתכנע ממך

מעניין אותי אם הם באמת מאמינים שיש הדתה או שסתם בא להם לדבר על זה כי זה נחמד להם...

כאילו, צריך להיות עיוור בשביל לומר שיש הדתה. (לפחות ברמת ההגזמה שהם מדברים על זה בתקשורת)

לא רוצה להקביל אבל זו ממש שטיפת מח.

משיבים אהבה לרב פירר

תראו כמה אנשים כבר תרמו בעקבות הביטול ותבינו שאין שום תעודת עניות למדינה או לנו כחברה. תעודת העניות היא לפמיניזם גם בעקבות העוול וגם לאור העובדה שהחברה איננה איתם

גם אם אני אישית תרמתי זה לא אומר שיש הסכמה עם דיעותיו או מעשיו של יושב ראש העמותה. בכלל, העמותה עצמה היא שביטלה את האירוע, מתוך הבנה שיש ביקורת וזהירות בכבודם של אחרים, מה שאצלך אני לא מוצא ממש.

ואם תרמת לו אפילו שקל אני מלכת אנגליה...

כמה רוע צרוף צריך להיות באדם כדי לפקפק בתרומתו של האחר

אני לא חושב שזה היה מהלך חכם מצד ארגונים פמיניסטיים לצאת נגד המופע הזה, אבל אף אחד לא כפה עליו אלא ביקרו את הזמרים על השתתפותם במופע.

אני יודע שיש דתיים שקשה להם להבין את זה, אבל גם לחילונים יש ערכים. ולחלקם ערך שכזה הוא שוויון. ולכן הם רוצים להפעיל לחץ על זמרים של ישתפו פעולה עם חוסר שוויון. כמו שדתיים רבים קונים רק מעסקים שומרי שבת.

הרב פירר בחר לעשות הופעה עם זמרים חילונים כדי להביא קהל חילוני, כשאתה עושה את זה אתה צריך להתמודד עם זה שבעולם החילוני הדרת נשים זה לא דבר לגיטימי. אם הוא רוצה לעשות הופעה עם זמרים דתיים לקהל דתי שיהיה לו בהנאה.

עוד מקרה דומה. שר בממשלה אמר שאין חובה לקיים פסק דין של בג"ץ (או משהו בסגנון) אותם אנשי דת צווחו בקול גדול על "חילול הקודש".

מסקנה שלי: כולנו סוג של פנאטים דתיים, יש כאלו מודים בזה ויש כאלו שמכחישים. 

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.