רק שלשום שלחת. גאד. חברה טובה את. ואני שמחתי לי. שמחתי לי שיש לי חברים כמוך.
ישבתי מול קופסת טישו ונאנחתי. היא אמרה. נשמה מיוסרת יש לך, אה? ואני גיכחתי, נשמע איזה סצנה מסרט טורקי. הכל טוב כפרה.
ורציתי לשפוך את ליבי, וליבי נשפך דם חם, מיותר. כאילו מכריז, את לא באמת רוצה אותי, תאכלי אותה.
ולא יכולתי לאכול, כי אי אפשר.
חשבתי שחברים טובים זה חברים טובים.
רק אתמול ריססתי, אדם לאדם חבר, והיה לי איזה רגש שקרוב לאמון. והיה לי איזה תחושה שיהיה טוב.
עכשיו אני במיטה, שורפות לי העיניים. איבדתי חבר
עוד מעט נקום, נשטוף פנים.
נקנה איזה שושנה, או ורד,
על מצבה של חבר טוב, אשים לו פרח, ואבכה.
ואז אניח אבן, ואבכה עוד יותר.
ואלך לי לחיי. ואשכח אותו.
ואותי איתו.
חשבתי שחברים טובים זה לנצח.
- לקראת נישואין וזוגיות