מה המצב חבר'ה?
וואו אני מתחילה להתנתק מהמקום הזה..(סוף סוף)
מישהו מוכר?
מה המצב חבר'ה?
וואו אני מתחילה להתנתק מהמקום הזה..(סוף סוף)
מישהו מוכר?
בועות סבוןנחמד מינוס כזה. מה איתך?
פעם המקום הזה תפס אצלי יותר מידי מקום. ב"ה עכשיו כבר פחות..
כמדומני שורש מינוס אחד זה אין פתרון?😔
תודה
(אני חושבת שזה ככה להרבה אנשים,גם לי זה קורה הרבה במוצש. הלוואי שיעבור..)
וואי שאלה קשה.
טכנית אין לי משהו מיוחד,וכרגע הכי בא לי שפשוט תהיה שגרה.
הלוואי..
אבל עכשיו כבר אחת עשרה ורבע![]()
גם אתה לא פה בזמן האחרון,נדמה לי?..
תהנה פה עם עצמך😥🤷♀️
ככה את נוטשת אותי?פטל.חוצמיזה שגם ככה אין פה אפחד
אבל אל תדאג אני לא נוטשת לגמרי
אבלאבל זה לא הוגן!! כי אתה עם סמארטפון ואני בלי.. ואני באולפנה..אז זה לא כוחות
וחוצמיזה שאתה אמרת לי שלא תנטוש! ![]()
🤦♀️🤦♀️
התגעגעתי ליציאות האלה שלך
טוב טוב
איזה כיף..
|לוחצת יד חזרה|
|של שומרי נגיעה כמובן|
בועות סבוןמה נשמע איתך?
לגמרי שומם.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)