ונראלי שגם וגם...

בלי ציפיות אין אכזבות, למזלי הציפיות היחידות שהיו ממני כל היסודי היו להיות ילדה מופרעת ובאולפנה הייתי שקטה נוראות אז בקושי ראו אותי בהתחלה.

ממני נראה לי המנהלת בתיכון ציפתה המון, כי המבחן קרני שלי היה עם תוצאות ממש גבוהות, בעקר במתמטיקה (היה לי את הציון המקסימלי שאפשר לקבל או משהו..)

אבל לא תמיד היה לי כח להשקיע, במיוחד לא בהתחלה
ולכן היא לא סבלה אותי ככ נראה לי
(היו לה מלא סיבות אבל זאת אולי אחת מהן)

המהחנים שלי היו טובים רק בשאלות היגיון ועד עכשיו לא ברור לי איך זה קרה.

ורק אציין שגם לילדים שמצפים מהם להיות מופרעים קשה לאייש את המשבצת הזאת כל הזמן

נכון,
באופן כללי שמצפים ממך משהו מסוים, קצת קיצוני, זה קשה.
גם לטוב וגם לרע


באיזה קטע התכוונת למופרעת?

אני האמת גם הייתי די מופרעת,
בגן בכלל, וביסודי גם
הייתי הזאת שמעורבת בכל השטויות

יוזמת שטויות
מכינה צי מטוסים בזמן השיעור
מפריעה בזמן התפילה
מעיפה מטוסים בזמן השיעור

בשלב מסוים התאפסתי קצת, אבל לקח זמן

אז אני בגן הייתי ממש מופרעת, אבל בקטע של אסור להתעסק איתי כזה

ואז ביסודי הייתי מופרעת אבל מתוחכמת,
עשיתי כל כך המון שטויות וואו.
יותר בקטע של חרמות ומעקבים ודברים כאלו, אבל באמת שלא בקטע רע. הייתי ילדה מקסימה, רק שובבה מדי. לא תמיד הבנתי מה אני עושה ...
ומורות בדרכ לא ממש שנאו אותי, כי היו לי ציונים די בסדר כזה

ישירה וחצופה

בגן היו לי פריבילגיות של ילדה יתומה עם הבנות מהגן השני

אלא אם שיחות ה"יש לך הרבה פוטנציאל" או משהו בסגנון נחשבות.