גם בתוך הגן וגם בחצר...
וכל יום מאחרי החגים חוזר ואומר ככה.
גן חובה.
נקרע לי הלב. נקרע.
לפעמים בבוקר הוא מבקש לא ללכת לגן כי אין לו עם מי לשחק בגן.
מותק של ילד.
בשכונה שלנו הוא משחק סבב ממש במתקנים אחהצ עם כמה ילדים.
שאלתי את הגננת, אמרה שלפעמים רואה אותו מציק לילדים שלא מוכנים לשחק איתו.
מה עושים?
חוץץ מתפילות...
אני יודעת שכולם יגידו להזמין חברים הביתה. אבל מודה שאני פשוט לא מסוגלת. מרגישה שאף אחד לא ירצה לבוא.
אנונימית לרגע1לדבר עם הגננת שתנסה ליצור קשר עם ילד או שנים שנראים מתאימים.
להזמין ילד מהגן הביתה. לשאול את הבן שלך מי הוא היה רוצה כחבר שיבוא אליו ולדבר עם ההורים של הילד.
לא צריך את כל הגן, מספיק ליצור קשר עם שני חברים והשאר כבר יזרום.
כדאי גם להתייעץ עם איש מקצוע.
הרבה הצלחה
לבן השני שלי הגננת איבחנה שמשהו לא בסדר - בדיוק כזה. הוא קיבל כל מיני דברים שקידמו אותו ממש.
נקודה טובהילד שנכנס באיחור לבית הספר
המורה משתפת פעולה
היא נוהגת להחמיא בצורה קיצונית לילד וכהגדרתה המטרה היא שהילדים יקנאו בו בתור הילד הכי מוצלח בכיתה
עוד לא השתפר עדיין
לדעתי זה לא ממש מפריע לו
אבל אני כן מתכוונת להזמין חברים (ואולי גם לבקש עזרה מהאמא שלהם שתכוון לחיבור איתו)
לילדים קטנים אין באמת דעה, הם עושים מה שמכוונים אותם
נשמע לי אסטרטגיה קצת בעייתית (עקרונית וגם פרקטית...)
אל תעבירי את החששות שלך לילד.
קחי את הדף קשר, תתקשרי לאמהות של הילדים עד שתמצאי מישהו שמתאים לו לבוא באותו היום.
ןאם לא הסתדר תנסי למחרת שוב
תבדקי עם הגננת בצורה רצינית מה קורה איתו, שתשים לב.
לפעמים הילד אומר לך "אף אחד" וזה לא באמת ככה במציאות. אז תבררי איתה האם המצב באמת ככ נורא או שזה יותר פרשנות שלו\דרך להפעיל אותך (לא במודע כמובן)...
חוץ מזה תעשי שיחה מסודרת עם הגננת, תבקשי שתחשוב איך להעצים אותו, איך לתת לןו מקום בולט יותר בגן.
אולי שיהיה "ילד השבוע", אולי שיביא איזה תחביב לגן להראות ולספר עליו, אולי איזה ספר מיוחד שיש לכם והיא תקרא להם, אולי אתם ההורים תבואו להעביר פעילות או יצירה, אולי שיחלק איזה עוגה לכבוד שבת, אולי שתתן לו איזה תפקיד חשוב בגן לזתקופה הקרובה, אולי להיות אחראי על משהו, לא חסר רעיונות, בטוח שהיא יכולה לחשוב על משהו.
ואולי גם לעשות איתו סימולציות עם בובות תוך כדי משחק על איך לגשת לחברים ולהצטרף למשחק שלהם, בלי הצקות ובלי לעצבן אותם
קורע את הלב אבל לרוב מסתדר עם הגיל.
פתרונות פרקטיים - למרות שאולי הגננות אוסרות - ואם זה לא מוצא חן בעיניהן -לדבר איתן..
שיביא כדור וישחקו בחצר, שיביא מעט פליימוביל - שייצור מסביבו עניין וילדים ירצו בקרבתו.
כמובן - להזמין חברים הביתה וכשהם מגיעים - לפנק אותם.
אפשר להביא שקית קטנה של כריות או חטיף אחר בבוקר ושיחלק למי שהוא רוצה או למי שמבקש ממנו..
בקיצור - להעלות לו את הביטחון העצמי שירגיש רצוי, גם באופן טכני ולאט לאט לא יצטרכו את התוספות האלה...
(לא תמיד זה עוזר, אבל הרבה פעמים זה טריגר ראשוני שעוזר)
לא קראתי את התגובות.
ממליצה מאד על אודליה.
הייתי בסדנאות שלה.
מטפלת בדיוק בקשיים האלו.
כדאי לטפל מהר לפני שהילד יתרגל להיות הדחוי (וגם החברים יתרגלו לכך).
נראה לי שיש לה אתר- תחפשי שם.
יש מה לעשות.
בהצלחה יקרה!
כתבת שהגננת אומרת שהיא רואה אותו מציק לילדים שלא מוכנים לשחק איתו
וזה קפץ לי לעין
כי היתה תקופה ארוכה שהבן שלי היה בערך במצב כזה
וכשהזמנתי חברים הביתה שמתי לב שהוא מנסה להשיג את תשומת ליבם ע"י מכה או צעקה או כל מיני דרכים לא נעימות
והפניתי את תשומת ליבו לזה
ראיתי שנתת מכה לX
למה? רצית לשחר איתו?
אבל אם מישהו היה נותן לך מכה, מה זה היה גורם לך לחשוב?
אז איך אפשר לומר לX בצורה נעימה שאתה רוצה לשחק איתו?
ולאט לאט להגיע איתו לדרכים נעימות של יצירת קשר- אולי לומר לחבר "בוא נשחק יחד" אולי להציע לחבר משחק כלשהו..
ואני יודעת שזה לא מה שאת רוצה אולי לשמוע אבל כן הייתי מזמינה חברים אליו הביתה
גם אם חלק יאמרו לא, תנסי.
אולי להתייעץ עם הגננת עם מי כדאי לחבר אותו. עשיתי את זה בתחילת השנה עם הגננת של הבת שלי והיו לה רעיונות לילדות מקסימות שיש ביניהן חיבור יפה ואין מצב שאני הייתי חושבת על זה לבד. אז שווה אולי להתייעץ
וחיבוק גדול
מצב לא פשוט לילד ועוד יותר לא פשוט לאמא
אבל תזכרי שגם מהחוויה הזאת בסופו של דבר הילד יצמח
וכמה מזל יש לו שיש לו אמא מודעת שרואה את הדברים ומנסה לשנות. בכלל לא מובן מאליו.
..ילד אחר. האחריות המשותפת יוצרת בסיס לחברות.
מנסיוני זה עובד.
קראתי כל מילה...
מתפללת על זה המון...
בנוסף הצעד הבא שאעשה זה להרים טלפון לגננת ולדבר איתה בנחת.
על זה.
בעז"ה
כל יום שאני הולכת לטיול בשכונה אני רואה איך כולם הולכים לחברים, חוזרים מחברים.
ורק אני לא מעיזה ליזום לו את זה.
הקטנה שלו, בת 3, שיא החברותית, אני כל יום יכולה לקחחת אותה למישו / מישי אחרת. אבל אני לא עושה את זה כדי שהגדול לא יפגע.
היו לי בעבר כמה וכמה נסיונות להזמין חברים. תמיד ענו תשובות שליליות. לא יודעת אם סתם כי לא יכלו או כי לא רוצים.
אני לא טיפוס כזה שמעיז לנג'ז למי שלא רוצה.
וניסיתי כמה פעמים, ותמיד ענו לא.
וכל יום כל יום הילד מבקש ממני- אני רוצה ללכת לחבר. אבל אין לי למי. אין לי את מי להזמין ואין מי שיזמין אותו.
ומודה בסתר הלב שאני מקנאה. רואה את בני ובנות גילו, הולכים לחברים, חוזרים מחברים....
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
