בדיוק כמו שרובנו ב5 יח' משתמשות במחשבון כדי לעשות7+4
(במיוחד אם יש אחד בסביבה)
אבל אם תביאי לחברות שלי ההם לגלות מהו X במשוואה
X^2+6X-4=Y,
הם פותרות בלי לחשוב יותר מידי.....
(הם,אני צ'כה דף ועט וזמן).
והנה הוכחה:
ארווין שרדינגר, פיזיקאי אוסטרי שחי בראשית המאה הקודמת, בלט מאוד הודות לתרומתו לפיתוח תיאוריית הקוונטים, ושמו נצרב בתודעה דווקא בזכות החתול שלו. לשרדינגר היה חתול תיאורטי שבאמצעותו ניסה להוכיח נקודה לגבי שאלת המציאות ברמה הקוונטית (המידה הקטנה ביותר של חומר). הוא הגה ניסוי מחשבתי שידוע כיום בשם "החתול של שרדינגר", וזה הולך כך: אם מכניסים חתול לקופסה וסוגרים אותה, האם החתול חי או מת? התשובה לחידה לכאורה פשוטה – אין לדעת עד שפותחים את הקופסה.*
קיצור,
האנשים שם קבעו על פי זה, שדבר לא מתקיים עד שלא מודדים אותו. – מה שלא ראינו, לא קיים.
ועוד יותר, הם מגיעים בהמשך למסקנה ש- "או שעצם ההתבוננות קובעת את הקיום של החתול - או שהחתול הוא חי ומת בו זמנית"
נו באמת.
אולי על חתול דמיוני באמת אפשר לעשות דבר כזה,
שלפי המחשבה ונקודת ההתבוננות שלנו הוא חי או מת או גם וגם (
ווס?!?)
אבל על חתול מציאותי?
הוא או חי,או מת!!!
רק שאנחנו לא יודעים מה האמת,
עד שפותחים את הקופסה ומגלים אותה.....
והקטע היותר מוזר,זה איך שהם משליכים את זה על הכל
#WHATTTTTTT#
*(הועתק מאתר "מהות החיים" מאמר "מיהו החתול שמשגע פיזיקאים בעולם עם שאלות קיומיות?",בועז מזרחי)
{מה ששיעורי הבעה יכולים לעשות לי}
יש
