טוב.
שוב הלם קצר וישר לענות להודעה בצורה כזאת-
"שלחתי את זה כי חשבתי עלייך ורק רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך.באמת."
יצאתי סתומה או טיפה סתומה ורגשנית,זאת שרוצה מעט צומי,אחת שרוצה שיגיבו לה בהודעת אהבה חוזרת.
אבל הי,אנשים.
זאת לא הייתה כוונת האוהב.
באמת.
רק ניסיתי להראות לכם שאני אוהבת אותכם,שהחיבוק שנתתי לך הבוקר ילדה,והנשיקה על הלחי כי את "באמת נשמה קדושה!",מגיעים ממקום הכי אמיתי ואוהב שיש.
אשכרה התרגלנו לקבל רק כאפות.
חיבוק?מי זוכר,בחייאת.
לא יזיז לנו להיצמד אל הקיר כי מדביקים אותנו אליו במכות חזקות סתם כי זה 'בצחוק'.חיחי.בואו נתפוס את הבטן ונצחק את כל הלב.כי אין לב.מה זה אהבה בכלל.
לקבל חיבוק אוהב מחבר,גורם לתוצאה של הרמת גבה שחורה מלאת פליאה מהמחובק.
('אתה בסדר?!)
איפה אנחנו,איפה.
חיבוק היום נהייה דבר ככ מוזר.
כאפה זה החיים.
אנשים,
אוהבים אותכם.
תפסיקו להימנע מחיבוקים אמיתיים.