מסתובבת ברחוב. את מסתובבת הראש שלך מסתובב והלב, הלב שקוע.
את מחפשת אהבה במקומות הלא נכונים, עם האנשים הלא נכונים, בדרך הלא נכונה
כי זה עובדה אי אפשר להשיג אהבה אמיתית כשאתה נואש כל כך לאהבה, כי אתה תקבל ותחבק אפילו אהבה מזוייפת לגמרי
תפסיקי להתלונן שלא אכפת לאנשים ממך, ותתחילי להראות לאנשים שאכפת לך מהם.
תפסיקי להתלונן שמרחיקים אותך, כשאת מרחיקה את כולם.
הגיוני שצורחים עלייך, את מעלה את הפיוז בשניות.
ואני עדיין אוהבת אותך, המון.
אפילו שלפעמים אני משתגעת מהמילים שלך, מהמרחק שלך, מהבעות הפנים שלך. מהקרירות מהחיבוק שלך.
אני עדיין לא רוצה שתהי רחוקה מדי.
זה הקטע, אני מרגישה אחראית לא רוצה שתלכי ולא רוצה שתישארי. רק רוצה שתהיי שתשמרי על עצמך. שאני אוכל להרגיש טוב יותר עם עצמי כשאני מרחיקה אותך
סעמק.
אין לי כוחות אלייך, ולמצבי רוח המשתנים שלך. אין לי כוחות לתת לך את הצומי שאת צריכה. נמאס לי להרגיש אמא של חברה שלי, נמאס לי.

אני מחכה לדם.
לחיים שיזלגו החוצה
והלאה ממני.
לא נועדתי להביא חיים.
לא נועדתי לחיות אותם
במלואם.

אני מחכה לכאב
לנקמה
לנחמה.

הגוף צריך לסבול.
הגוף ממאן כדי
שהנפש.

על טעויות שעשיתי
אני צריכה לשלם.

בין כך
ובין כך

הגוף ישלם.

אני באמת במערכת יחסים רעה? שוב? אותם דפוסים? זה באמת רע? אני כל כך רוצה שזה יהיה טוב. אני מפחדת