סגנון הכתיבה שלך מעיד על עוקצנות..

אבל זה בסדר את חיה כאן וכנראה מאוהבת בהכל אשרייך

אני לא רוצה לשנות מיקום. רוצה לחיות בארץ ישראל 

להגיד לי לשים אטמיי אוזנים באוטובוס?

גם הכרוז שמודיע באוטבוס על כל תחנה גם משגע אותי

אבל גם כשעומדים בתחנה והוא מודיע לאן האטובוס מגיע ואיזה קו מגיע זה יכול לחרפן

ובכלל , תראי איך נראים רחובות בחו"ל ואיך כאן במדינה שלנו. לא מדבר מבחינת נקיון..זה פשוט לא יפה זה מגעיל.

ולא התחלתי לדבר על שלטי החוצות שממש לא מאפיינים תרבות דתית וזה בעיקר מה שמציק לי במדינה

התרבות הזו של השואו והבידור המטופש 

קודם כל. לא חשבתי שזה עזרה לעיוורים.

וגם אם כן זה עדין מאוד מעצבן אותי. אבל אם זה עוזר לנכים זה פחות מעצבן .

אני שונא את המדינה ואתה יכול להגיד מה שאתה רוצה

המדינה לאדם דתי זה פשוט גהינום מכל בחינה אפשרית. נקודה סוף פסוק

עושה לי רע כשאני הולך בהם.

אני רק רואה וידאו מחו"ל ומרגיש הרבה יותר טוב.

בלי קשר הסברתי לך . לאדם דתי אין מה לחפש במדינה הזו.

הלוואי שמדינה חילונית לא היתה קמה מלכתחילה

אף אחד לא דיבר על הארץ. להפך ציינתי למעלה (לא טרחת לקרוא?) שהארץ הזו היא ארץ הקודש

ולכן זו הסיבה שאני לא רוצה לעזוב אותה. הבעיה שלי היא עם המדינה של שלטי חוצות ופרסומות ובידור טיפשי שרחוק מהתורה הקדושה. תפסיק לספר לי על "אם המדינה לא היתה קמה" חיינו 2000 שנה בגלות והסתדרנו יפה מאוד

לא מדבר על תמיכה בלימוד תורה וכל הדברים היפים

אני מדבר איתך על הרצון לבנות את בית המקדש על חיים לפי התורה והמצוות והכל בחבילה אחת

לא שלטי חוצות ארורים , דיני התורה והמשפט היהודי על כנם וכדומה. כאן זה לא יהיה . לכן אין אפשרות אחרת אלא להתפלל שהמדינה תוחרב ובמקום זה נצמח כאן מחדש בדרך התורה והמצוות. חלאס עם הרעיון הטיפשי של "זו התחלת הגאולה שלנו" זה לא. זה רק חיוך משמיים . תלוי מה נעשה עם זה.

וואו חבר, יש לי כמה ספרים עבי כרס שכנראה לא קראת (החל מתיאור פרעות רינדפלייש ועד לגירוש פורטוגל המבחיל), פרסם בבקשה כאן כתובת למשלוח, אני עוד היום מוציא לך דואר חבילות דחוף!

גם כאן במדינה יש פרעות ופיגועים אם כי כנראה אין להשוות.

הרצון הוא לא לעבור לחו"ל אלא שהשינוי יהיה כאן. 

אז תפסיקו להביא את חו"ל כתירוץ לטענות שלי .

המדינה הזו לא מתאימה לאדם שומר מצוות נקודה.

אני שמח שאתה מודה בטעות.

זה כל מה שהיה חשוב לי לחדד.

למעשה לא ישנתי הלילה. אז לא קמתי..

אבל בסדר , כנראה שלא היה לך משהו אחר להגיב אז אני יעלים עין

ולכן זה יוצא ככה בכתיבה מאוד אגרסיבית

מצטער ממי שזה פוגע בציפור נפשו העדינה.

מאד לחוץ פה לאנשים...

אם זה לאדם שרוצה לשמור על עצמו ממראות אסורות ושאר מרעין בישין

ואם זה לאדם שסתם רוצה לחיות בשקט בלי לשמוע כל פעם על חדשות מפחידות או מעצבנות.

לא קל...

(ואני באמת לא מבין למה אנשים מוצאים לנכון לתקוף אותך חזרה על מה שכתבת)

בנאדם כואב לו- ולא סתם, הוא לא מדמיין. 

(כאילו אנשים מתחפרים במה שלימדו אותם שהמדינה קדושה ומי מערער זה מפחיד אותם)

אבל יש שם הרבה יותר שטח.

אין לנו את ארץ ישראל השלמה .

בחו"ל אנשים עשירים יותר. רק לראות את הבתים שיש שם לכל אחד גורם לך להבין איזה מדינות עשירות יש בעולם.

בהכל הם עולים עלינו . אפילו זיהום אוויר לדעתי יש שם הרבה פחות

שטח? נשמע לי שיטחי.

עשירות? אין עשיר אלא השמח בחלקו.

ישנה בחירה האם לראות את החצי הכוס המליאה או את חצי הכוס הריקה. זאת נטו בחירה שלך.

אולי חווית משהו אישי שככה גורם לך לחשוב.

יש פה הרבה טוב והרבה אנשים טובים. כן, וגם הרבה חסרונות. אגב, הרבה מהם הם חסרונות שמתפשטים בכל העולם.

גם שמות כמו 'הגפן', או ה'אזדרכת'?

אני לא בטוח שבחו"ל זה עובד ככה

אולי פשוט נמאס לי לשמוע את זה כל פעם מחדש. אולי זה לאו דווקא שמות הרחובות אבל כן

יש שמות רחובות שפשוט מרגיזים ונשמעים טיפשיים 

גם מבחינת הדברים שמפריעים לך, וגם מבחינת ההשוואה לחו"ל.

אתה אומר ששמות הרחובות מפריעים לך, אבל מההמשך נראה שעיקר מה שמפריע לך זה איך שמכריזים עליהם בתחבורה הציבורית.

הוצע כאן פיתרון, של אטמי אזניים, אם הוא לא מתאים, אפשר לחשוב האם יש לך אלטרנטיבות לשימוש בתחבורה הציבורית.

זה יותר פשוט מלעבור מדינה, ובוודאי מלהחליף את המדינה כולה.

מפריעה לך האווירה החילונית ברחובות - אז תחפש לך מקום עם סביבה דתית יותר - בני ברק/אלון מורה/מודיעין עילית וכו'. בחו"ל יהיה לך הרבה יותר קשה למצוא מקום כזה.

ולגבי ההשוואה לחו"ל - חו"ל זה לא שם של ארץ.

ברוב המדינות בעולם, המצב הכלכלי גרוע בהרבה ממדינת ישראל. [למשל - בבנגלדש]. 

וגם מבחינות אחרות, יש הבדל בין ארצות שונות, וברוב גדול של הפרמטרים, המצב במדינת ישראל טוב יחסית.

יש מקומות עשירים יותר בעולם, נכון. אם אתה רוצה לגור בסביבה עשירה, אתה יכול לעשות את זה גם בישראל. אתה פשוט צריך בשביל זה כסף. וגם בחו"ל, לא מחלקים כסף בחינם.

זה לא קשור לנושא ספציפי כזה או אחר . זה מכלול של דברים .

יפה שהבאת את בנגלדש כתיאור למקום גרוע יותר. למה לא הבאת את עזה וזהו?

אתם יודעים טוב מאוד שרמת החיים במדינות אחרות באירופה טובה יותר מכל הבחינות. יש לך מרחב אדיר ושקט נפשי.

הרחובות נראים הרבה יותר נורמלי כנ"ל הבנייה הלא צפופה (גם אם יש מקומות צפופים עדין זה נראה אחרת)

לחפש סביבה דתית? הצחקת אותי

המדינה שלנו קטנה מידי בשביל שארגיש שיש לי מרחב מחייה נורמלי. הכל כאן רעש ברוב המקומות בגלל צפיפות האוכלוסין.

המקומות היחידים שאפשר למצוא קצת שקט זה בצפון וגם שם לא ממש תלוי איפה.

שהעניין הוא יותר גישה נפשית, מאשר בעיות ספציפיות.

לעומת זאת ביחס לחו"ל הרחוקה והמעורפלת, אתה יכול להרגיש שהמצב הרבה יותר טוב, והרחובות נראה לך יפים יותר וכו'.

אז אתה משווה לאירופה. קודם כל, אז ראוי לציין שהעולם זה לא רק אירופה. יש יותר אנשים באפריקה מאשר באירופה, למשל. אירופה ואמריקה הצפונית הם מיעוט מאוכלוסיית העולם.

שנית, תשווה גם המצב הדתי לאירופה.

שלישית, גם באירופה יש בעיות לא פשוטות. [משבר ההגירה למשל].

ומשמיים מה מצאתי?

"לוקסמבורג תהפוך למדינה הראשונה בעולם שהתחבורה הציבורית בחינם. ההחלטה של לוקסמבורג באה במטרה להוריד את גודש התנועה במדינה, ולתעדף אוויר נקי יותר. "

בול מה שהזכרתי כאן על אוויר נקי יותר

שלא נדבר על תחבורה ציבורית בחינם

הבעיה הכי גדולה שלנו היא המצב הביטחוני שבגללו אנחנו משקיעים הון עתק של כסף

במקום לחשוב איך לשפר את החיים כאן

ומביא ציטוט, לגבי מדינה יחידה, של חצי מיליון בני אדם, שיש בה תחבורה ציבורית בחינם.

איך מדינה של חצי מיליון בני אדם, לעומת מדינות של שבעה מיליארד אחרים, הופכים להיות מדינת ישראל לעומת חו"ל?

ועל מה שענית למגיבים (שלא תתלונן שלא השקעתי בך ) -

א. המדינה הזו לא שולטת על כל מרחבי א"י.

אתה מוזמן לעבור לגור בחבל עזה, בסיני, בלבנון, בעבר הירדן וכו'.

ב. אני מניח שתשיב שאין אפשרות כזו.

אם כך, המדינה הזו היא היחידה בכל מרחבי א"י שבה יהודי יכול לחיות -

בין אם הוא שומר מצוות ובין אם לא.

ג. גם מבחינת רמת החיים כמדומה שגם אתה תודה שהרמה במדינה הזו,

גבוהה יותר מאשר בכל מדינה אחרת השולטת על חלק כלשהו מא"י.

ד. אם אתה סבור שהסתדרנו 2,000 שנה בגלות, אתה תמיד יכול לחזור אליה.

בחר לך אחת מארצות הגלות ושב בה.

ה. מוזר לי שאדם שומר מצוות טוען ש"הסתדרנו" 2,000 שנה בגלות.

התורה כולה - שבכתב ושבע"פ - מלאה מגודל האסון והחורבן שבגלות,

וממעלת השיבה לא"י.

ו. אני לא מכיר מקום אחר בעולם או בא"י בו ניתן לבנות מקדש, מלבד הר הבית.

בהר הבית לא ניתן לבנות מקדש כרגע מסיבות הלכתיות רבות (וגם מסיבות פוליטיות).

ז. גם קיום תורה ומצוות בשלמות בלתי אפשרי במקום אחר בצורה טובה יותר מזו שבמדינה השנואה.

ח. אני מניח שאתה מבין מצוין מה המשמעות של חורבן המדינה השנואה הזו.

רמז: לא מדובר בצמיחה מחדש בדרך התורה והמצוות.

ט. אני מבין שאתה לא מרוצה מהתרבות. ב"ה ישנה אפשרות לצרוך תרבות שונה.

כל אחד יכול להציע את מרכולתו ומוסדות תרבות בעלי ביקוש פורחים (וחסרי ביקוש נסגרים).

לא ברור לי אם העם היושב כאן כרגע חפץ בתרבות שאתה חפץ בה.

אתה יכול לנסות להחליף את העם היהודי. נראה שהקב"ה לא שש לעשות זאת.

י. אני מבין שאתה גם לא מרוצה מההנהגה הנוכחית.

גם אותה ניתן להחליף, אלא שלא ברור לי שהעם היושב בציון חפץ בהנהגה שאתה חפץ בה.

כאמור אתה יכול לנסות להחליף וכו' - כבסעיף הקודם.

יא. זכינו שבימינו הארץ נבנית, עמ"י מתקבץ אליה, מעמיק את אחיזתו במרחביה,

ומתקדם אל כל ייעודי הנביאים בהם גם אתה חפץ - וכל זאת מכוחה של המדינה השנואה.

זה לא קרה לפניה בממדים שאפילו מתקרבים לכך ולא יקרה בלעדיה.

אני מבין שאין לך סבלנות לתהליכים ארוכי טווח ואתה מעוניין לראות הכל מתרחש בבת אחת.

אתה רוצה לראות את כל עמ"י מקיים מצוות, מעמיד הנהגה ע"פ תורה ובונה מקדש -

וכל זאת כבר מחר בבוקר (אם לא אתמול).

דברים גדולים באמת לוקח זמן רב לבנות. נדרשת סבלנות ואורך רוח.

עאכו"כ דברים גדולים כמו אלו שאתה מייחל לראותם.

הם לא עומדים לקרות מחר או מחרתיים וגם לא בשנה הבאה.

חורבן והרס של המדינה לא יביאו לשם, אלא רק יסיגו אותנו לאחור.

גם שנאה לא תקדם את הדברים שאתה כ"כ רוצה לקדם.

במקום לעסוק בשנאה ופריקת תסכולים בפורום,

אני ממליץ לך לנסות לחשוב איך מתקדמים לכל הייעודים העצומים והנפלאים הללו.

איך בונים את העם והארץ בדרך התורה.

בהצלחה!

לחיות במדינה של יהודים, אז מה לגבי חו"ל? אוכלוסיה גויית בכל מקום, בהרבה מקומות גם אנטישמיות.

זו הארץ שלנו, שב"ה בשלטון יהודי היום. (מאמין שהיית מצפה לשלטון דתי, את זה בטוח לא תמצא בחו"ל)

יש במרחבי הארץ מגוון תרבויות גם כן, פשוט קח לך זמן למצוא את המשבצת.

אפשר אותו דבר לשנוא את העולם.. כי "קשה להיות בו דתי".

אולי גם את עם ישראל ח"ו, כי יש בו דברים כאלה.

זה נראה יותר עצבנות שצריך להשתלט עליה, מאשר תוכן.

"המדינה" מייצגת את שלטון  עם ישראל בארץ. והתכנים, בהתאם למצב של הציבור או חלקו. זה העם שלנו, עם ה', אוהבים אותו - גם אם לא סובלים תכנים והתנהלויות מסוימות - ומשתדלים לשפר את עצמנו.

"התרבות", זה לא "המדינה". באמת למה לראות טלויזיה? אל תראה, והיא לא תעצבן אותך. פרסומות ושלטי חוצות - יש מכל מיני סוגים. מה שלא טוב, צריך להתפלל שיתוקן. זה לא קשור ל"מדינה". זה דבר עולמי, עדין לא הכל מתוקן. 

"שמות הרחובות מעצבנים אותך, זה כבר מראה יותר בכיוון שכתבתי. מה מעצבן? יש רחובות שיש להם שמות מאד יפים. גם כאלה שלא בדיוק, לרוב זו הכרת טובה לאנשים שתרמו לפי דרכם.

"ההקלטה של האוטובוס"... אם מעצבן אותך, סגור את החלון, או תיקח משהו להרגעה. הרי זה דבר שנעשה לטובת הציבור. בוודאי לטובת אנשים עם בעיה בראיה.

יש לנו מדינה, אחרי אלפיים שנה שהיינו מרמס לכל גוי שהתחשק לו - וזו התודה לקב"ה? תמוה מאד.

תעבוד על העין הטובה ועל פחות עצבים - מן הסתם כם היחס שלך ל"מדינה" ישתנה..

מדינה זה בסך הכל יישות משפטית, כמו חברה בע"מ. זה לא באמת קיים במובן מסויים.

כל מה שאתה מתאר זו התרבות השלטת. זה נכון בתל אביב וזה נכון גם בלונדון ובניו יורק שיותר דומות לת"א במובנים מסויימים מאשר ירושלים או בית-אל.

תרד

רק שכאן זו המדינה שהכי קל להיות בה דתי

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.

אבל עכשיו כבר יש הרהורים,

אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.

לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..

קיצור, החיים מורכבים.

וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה